דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת בבא קמא · פרק תשיעי
סי' ג הגהות הב"ח ד"ה תקנת השבים כו' שכתבו דלרבי יהודה פשיטא דמגופו שקיל היפך מדברי האשר"י נ"ב הגזלן כתבו תוס' דמגופו ואפשר שהנגזל שקיל דמי כמו שכתב הרא"ש ואם יש להתעקש להטות כונות תו' מעט מכוונת הרא"ש אבל אין עצה ואין תבונה כי רובי פסקיו לקח הרא"ש מתוס' ודאי מפרש כן דברי תוס' וגם מעיד על עצמו מתוס' בכאן:
סי' טו אמר ר' יוחנן טבח אומן שקלקל חייב פ"ח ד"ה אבל טבח אומן דעביד בחנם פטור כדאיתא בפרק החובל ובפרק כיסוי הדם ואין לומר דמשום הכי לא חשיב הברכה שכירות כצ"ל וכן איתא בשלטי הגבורים:
סי' כב פ"ח ד"ה עד תווך סה"ד אא"כ דנחלק בין תואך לתווך נ"ב גם כאן הגי' בגמ' תואך: