דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת בבא מציעא · פרק תשיעי
סי' כד פ"ח יהיב המצרן זוזי ללוקח נ"ב כל עין רואה שדברי הפ"ח מצוין להרא"ש בשיבוש כי דבריו קאי על מה שכתב הרא"ש גם המצרן לא יתן המעות עד אותו הזמן ע"ז כתב הפ"ח והיינו כשאין המוכר מקפיד וכו' וכן בבית יוסף מביא ע"ז דברי הרמב"ן והרשב"א ע"ש ולא בסוף הסימן אלא בתחלת הלכות מצרנות סעיף י"ג בטור:
סי' כ"ח זבין מעובד כוכבים וזבן לעובד כוכבים:
סי' לו הכא אית ליה נ"ב זו לשון רי"ף אבל בגמ' הגי' הכא איכא:
סי' מ"ב מתני' המקבל שדה מחבירו לז' שנים נ"ב זו היא גי' הרי"ף אבל לפנינו במשנה בגמ' וכן במשניות איפכא מיתנייא לשבוע טרם לשבע שנים:
פ"ח ד"ה נ"ל דה"ג נ"ב וכן מגיה הגר"א ז"ל ע"ש: