אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת בבא מציעא › פרק שני

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת בבא מציעא · פרק שני

פרק ראשון

ע"ב סי' ב' סמוך לסה"ד ומחרוזות של דגים וחתיכות של בשר יוקרייהו נ"ב פי' כובדן:

פ"ח אות [ג] כפירושו של רש"י לקמן ד' כ"ב: פ"ח אות [ז] סה"ד לא גרסינן ומכריז נ"ב ע' מהר"מ שי"ף על תוס' ד"ה כריכות ברשות הרבים דף כ"א וע' תוס' ד"ה ואם נטל דף כ"ה ע"ב: שם אות [ח] ומדמשקל בויו נ"ב לפנינו בלא ו' אך בנ"י איתא בוי"ו:

שם אות [ט] מברייתא דלקמן מצא שנים שנים נ"ב והנ"י כתב אגב גררא נקיט מנין נמי:

סי' ה ובאתרא דשכיחי צורבא מרבנן דלא מייאש נ"ב לא הבנתי דבריו ועיינתי בטור סי' רס"ב וז"ל ולפיכך המוציא במקום שת"ח מצויין שם כגון בבית המדרש חייב להכריז שלא נתייאשו הבעלים באמרם המוצאו יודע שהוא של ת"ח ומשיבין לו בטביעת עין ונוטל ומכריז שניתי מעט מלשון הטור כדי להשתוות עם לשון הרא"ש להבין לאשורו כ"ז מצא חבית יין בעיר:

וישראל סכרו ליה פי' כמו עושי סכר אגמי נפש:

דף קכו סי' ח והתוס' פירשו להפך דכובא ל"ל אוגנים אבל צנא אית ליה אוגנים נ"ב פנים חדשות הנני רואה כאן בתוס' לפנינו ליתא כלל דכובא לית ליה אוגנים אבל צנא אית ליה אוגנים ורב זביד אוגנים לא איכפת ליה:

דף קכז ע"ג בקדשי קדשים ששחטן בדרום אי עלו ירדו נ"ב ע"ש וברמב"ם פסולי המוקדשין פ"ג ה' ז' ובלח"מ שם:

פ"ח בפרק איזהו נשך ס"ט ע"ב שמין פרה וכו':

דף קכח פ"ח ד"ה אביו ורבו:

משאוי ופדיון בספק ובפירוש הרמב"ם:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה