אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת בבא מציעא › פרק ראשון

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת בבא מציעא · פרק ראשון

מסכת בבא מציעא

סימן א שלא לבא לידי רמאות נ"ב ע' נ"י:

דף קכא שאם יראה לדיין שהנתבע טוען נ"ב מזכיר הנתבע מפני שעליו רמי שבועה ונפטר. סי' יג תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דר' אבהו שנים אדוקין בטלית. סי' יד אע"פ שהטלית ביד אחר קני. תפארת שמואל (ד) הוי ליה לרב נחמן לאשמועינן דלא מהני תפיסה. ומוכח מר"נ דמקרקע אפילו בטענת ברי מהני נ"ב פי' מאי דמעמיד קרקע בחזקת בעלים מהני אפילו נגד תופס בטענת ברי דלא הוי תפיסה. לענ"ד היה דברי ת"ש סגור בעדי ובהא פירושא ובתיקון התיבה במקום דהוי שצ"ל דלא באתי שעריו ומגמתי לזכות לשמוע שדבריו מפולשין כמו שהן לפנינו:

רא"ש סי' יט וההוא דשלוח הקן נ"ב ע' יש"ש חולין פ' שלוח הקן סי' ט. פלפולא חריפתא אות [ט] שצ"ל ושמעינן מינה נ"ב ולא קאי על דברי ר"ח כי אין זה שייך לדברי ר"ח רק קאי על דברי רב נחמן ורב חסדא דאמרו התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה ושמעינן מינה דבמקום שאינו חב לאחרים קנה. סי' ל פ"ח אות [ר] ומסתמא הוי נ"ב לפנינו בהרא"ש חיתא ומסתמא לא הוי אין מקום לסעיף זה. סי' לט שמואל במאי מוקי לה אי בלוקח מגזלן נ"ב ומאי בע"ח הנגזל. דהיכא דכתב דאיקני ולוה וחזר ולוה נ"ב ולתרוייהו כתב דאיקני וכן משמע לקמן בסמוך וז"ל ופעמים נוטל את כולו כגון שכתב למלוה דאקני ולא כתב ללוקח דאקני. ואידך מפסיד היינו דינא דשבחא והדין דינא דפירי גבי בע"ח. ת"ש אות (ז) דהא קי"ל בסימן קד דחולקין בשוה עד שיגיע. פ"ח אות [צ] וראיתי בב"י ח"מ סי' קד שבתשובת הרשב"א סימן תתקי"ד יש דעה. אות [ג] ד"ה ושבח מבני חרי עד סה"ד נ"ב בער אנכי ולא אדע מה רוצה המחבר להשוות מה שכתב בסמוך דאיירי בדלא מסיק ביה שיעור כל השבח אלא השבח היתר על הוצאה ושפיר קאמר באפותיקי אפילו לא מסיק ביה שיעור שבח כלל אלא שיעור ארעא לבד נוטל השבח היתר על הוצאה מכש"כ כי מסיק שיעור ארעא ושיעור שבחא היתר על הוצאה שנוטל השבח היתר על הוצאה לכאן השתא דמיירי שמסיק ביה שיעור ארעא וכולה שבחא גובה הלוקח כולה שבחא מהמוכר מבני חרי כסברא ראשונה אף בעשאה אפותיקי:

דף קכד פ"ח אות [ל] ד"ה ויפו כח היתומים כו' ע' בפ"ק דב"ק סי' יד גבי בע"ח:

ע"ב ברא"ש סי' מ"ד ופי' הרמב"ן ז"ל דר"י לא פליג עליה דשמואל דבמקום שכותבין ריעא טענתא דידה נ"ב אין זה הלשון ממש בהרמב"ן במלחמת אך הכוונה אחת. סי' מז דחיישינן דלמא כתב אבוה להאי ואימלך ולא יהבי' ניהלי' ובתר אבוה כתביה הוא לאיניש אחרינא:

פ"ח אות [מ] ד"ה או כחד מהני כו':

דף קכה רא"ש סי' מט סה"ד מכרה הכתובה נ"ב ע' תוס' ד"ה שובר בזמנו טורף סה"ד:

כמו שתקנו להחזיר ע"י סימנים שאינן מובהקין אפילו את"ל סימנא לאו דאורייתא ת"ש אות [יב] ואגודה דקאמר בגמ' שלשה כרוכים:

שם מנין לבד הוי סימן ואי הוי:

שם דמיעוט שטרות שתים בודאי כריכות לחוד:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה