דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק רביעי
דף מג ע"ב שורה יד לאיסור יוצא באבר עצמו פשיטא דלא מהני ללידת כל הגוף לעשות כילוד:
עמוד ג סי' ה מתניתין בהמה שמת עוברה:
שורה ח וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר היא לכם לאכלה:
סי' ו שורה ג מן אבר מן החי:
ע"ד שורה כב במשנה בן ח' חי:
סי ז מתניתין השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או מת או בן ט' מת:
דף מד ע"א שורה ב חלב של בן ט חי ואכל ר"י אמר חלבו כחלב בהמה:
סוף הסימן השורה שלפני אחרונה דק"ל כר"י לגבי ר"ל דאל"כ למנ"מ:
ע"ב שורה כב נולדו בדגים סימני טרפה מהו תיבעי למ"ד טרפה חיה תבעי למ"ד טרפה אינה חיה:
עמוד ד מסוף העמוד למעלה שורה כו שעל הארכובה עצמה:
שורה כג א"כ דינו כלמעלה מן הארכובה:
שורה ט משנה בבכורות ערכוב והיינו ארכובה:
דף מה ע"א סי' יב מסקינן ואלו הן צומת הגידין שורה יז כלומר אם נחתכו הגידין נגד הערקום עצמו:
ע"ג שורה כ' אפילו תאמר שאינו בקי באלימי:
סי' יד מסוף הסימן למעלה שורה ד אבל בעל הטורים והתוס':
דף מו ע"ג שורה ג והרמב"ם ז"ל פסק כל"ק ול"נ: