דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק שני
סי' א בגמ' דף יז כיצד הרגל מועדת. עמוד ג סי' ב גמ' דף יז ע"ב ת"ר התרנגולין. עמוד ד שורה ב' אמר רב ביבי בר אביי והוא דקאזיל כצ"ל. שורה ז ח אפשר שסובר הרב מה שתירץ רב ביבי בר אביי דקאזיל מיניה כצ"ל. שורה כ א"כ תפשוט בעיא דרב אשי דבעי כצ"ל:
דף יא ע"א סי' ד בגמ' דף יח בעי רבא כו'. שורה ד עוד בעי רב אשי יש שינוי לצרורות כצ"ל. עמוד ב שורה יב ויכלול ביה הכל כצ"ל. שורה יג דומה הכל לקרן כצ"ל. שורה כב מסוף העמוד למעלה דבהא ליכא לאיסתפוקי כצ"ל. שורה כ ומשום הכי קאמר לא לעיל כצ"ל. שורה יד לא היינו מחלקים לרבנן בין כח לכח כחו כצ"ל. ע"ג סי' ה שורה ב אף שבעל הערוך נ"ב ערך גם ג' לפי' אחר כו'. שורה יז בפ' חזקת הבתים דף נב גבי אמר שמואל כו'. ע"ד שורה כב או אפילו שנה וסבר ולא יכול להציע לפנינו כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ז דלא הוה יכולת ביד רשב"ב כצ"ל:
דף יב ע"א סי' ו בגמ' דף יט ע"ב יתיב ר' יהודה נשיאה ורבי אושעיא נפק מילתא מבינייהו כו' שורה ג וכי יאחזנה בזנבה וילך כצ"ל. עמוד ב' שורה כא מסוף העמוד למעלה כמו עגלה המושכת בקרון. עמוד ג שורה י"ד וקשה להרא"ש למה אמר כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ה ארי דרס ואכל בר"ה פטור טרף ואכל כו' כצ"ל. עמוד ד סי' יא בגמ' דף כ ההוא ברחא דחזיא ליפתא אפומא דדנא. שורה ג וחייבא רבא אליפתא ואדנא נ"ש כצ"ל:
השמטה סי' י האי חמרא דאכל נהמא כו' מסוף הסי' שורה ג דס"ל דדוחק הוא דסתם בשר הנאמר בברייתא איירי בצלוי נ"ב ובכל זאת אינו כל כך רחוק כי בשר דומי' דפת ותבשיל מה פת ותבשיל אינם חי אף בשר אינו חי אלא צלוי:
דף יג ע"א שורה ב' ולפי זה הא דאסיק לעיל כצ"ל. מסוף הסימן ולמעלה שורה ו והוי כרשות הניזק וחייב ור' אושעיא דאיירי בקפיצה ג"כ סבר כצ"ל. דין כשהבהמה מגלגלת המאכל כו' שורה ב באתה הבהמה ואכלה ברה"י כצ"ל. סי' יג מתגלגל מהו כו' שורה ו באיזה מקום שהיתה מושכתו אחריו אזלינן שורה ט ופירש ר"י כגון כצ"ל. ע"ב שורה ד כאלו כבר נח כצ"ל. דין אם אכלה שורה ב ואם הוזק בהן חייב הבעל כסות נזק שלם כמו בור כצ"ל. סי' יד אמר שמואל כו' שורה ה שלפעמים מניחים גלימיהן לפוש בר"ה כצ"ל. עמוד ג שורה כ מסוף הסימן למעלה אף שאכלה יותר ובין לחומרא כצ"ל. עמוד ד סי' טז הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. שורה יב דזה לא נהנה וזה לא חסר כצ"ל:
דף יד ע"א שורה דה משום לא חסריה מידי אין לפטורי'. ע"ב שורה ז הרי"ף והרמב"ם פסקו סתמא להדר בו פטור כצ"ל. דין מי ששוכר בית מבני העיר כו' שורה ג' ודין מי שברח מן העיר ויהודי אחר דר בביתו שפטור. סי' יז מסקינן בגמ' דף כ"א מסוף הסימן ולמעלה שורה יג צריך ליתן לו שכר כששכרה מראובן כצ"ל. דין שהלכה בתוך הרחבה ומחזרת ראשה לצידי הרחבה כצ"ל. ע"ג שורה יח כגון שכנס לתוך שלו ובנה כצ"ל. סי' יט בגמ' דף כא מתניתין הכלב והגדי. ע"ד סי' כ ת"ר הכלב והגדי כו' שורה ד' והיה בו חרש שוטה וקטן כצ"ל. שורה כא הוי קרן ואב אחר הוא כצ"ל. סי' כ"א בגמ' דף כ"ב הכלב שנטל חררה כו':
דף טו ע"א שורה לג ולכן מוקי באנחי אנוחי כצ"ל. ע"ב שורה טז ונדלק בנרות שבפנים כצ"ל. סי' כב מסקינן בגמ' דף כג:
דף טז ע"ב סי' כה בגמ' דף כג ע"ב הנהו עיזי דהוו מפסדי לרב יוסף כצ"ל. עמוד ג דין שנעשה מועד בג' ימים שורה ב ג או שהתינוקות ממשמשין בו כן צ"ל. סי' כ"ז שורה אחרונה בעמוד שהתינוקות ממשמשין בו כצ"ל. עמוד ד שורה עליונה שהתינוקות ממשמשים חוזר כצ"ל. סימן כח בגמ' דף כד תנו רבנן אין השור כו' שורה ב העידו בו בפני בעלים שלא בפני ב"ד כצ"ל:
דף יז ע"א שורה כז אמר רב אשי אמריתה קמיה דרב כהנא ואמר לי וליעודי תורא מי ניחא כצ"ל. מלמטה למעלה שורה כ"ד ליעודי קאתו כצ"ל. ע"ב שורה ג היכא דנגח עובד כוכבים אבל נגח שור של עובד כוכבים ואי הדר אתי כצ"ל. סי' כט בגמ' דף כד ע"ב אבעי לן המשסה כו' עמוד ג סי' ל שורה ה א"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון כצ"ל. עמוד ד סי' לא בגמ' דף כו ויהא אדם חייב בכופר מק"ו כו' שורה ו וה"ה דממעיט בור כצ"ל. סי' לג מתניתין אדם מועד לעולם כו' שורה ד מה התם נזק אין ד' דברים לא אף סימא את עין חבירו נזק אין ארבעה דברים לא כצ"ל. שורה ו אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו כו' כצ"ל:
דף יח ע"א סי' לד בגמ' דף כו ע"ב אמר רבה כו' שורה יא כתיב טובא בשגגה כצ"ל. שורה יד טו נאמר בתורה גבי עבד ושפחה כנענים שיוצאין במומין כו' כצ"ל. ע"ב סי' לט בגמ' דף כז ואמר רבה נפל מן הגג כו'. עמוד ג שורה ה' ואף שרש"י פי' כצ"ל: