דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ברכות · פרק שביעי
רא"ש סי' ז' מעי"ט אות א' לפנים משורת הדין כו' דעביד הכי לאבא מרי בריה איהו וחד כצ"ל:
רא"ש סי' י"ב עד היכן ברכת זימון וכו' דתניא חדא ברכת המזון שתים ושלש ותניא אידך שלש וארבע כצ"ל ונ"ב כיון דקאי אברכות:
רא"ש סי' י"ב מעי"ט אות נ' וברכת זו ברכת הזימון כו' אבל בגמ' אין הגי' כן אלא ה"ג וברכת זו ברכת הזן נ"ב כבר נכתב הגהה שגי' תוס' עיקר ורבי אפשר לומר וברכת גם את ה' א' זו ברכת הזן וכן דרש הלאה על הארץ זו ברכת הארץ:
שם ברא"ש פירוש שנים ושלשה שאכלו ואין אחד מהם יודע ברכת המזון כולה בברכותיה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והשני יודע השנית והשלישית או השלישי יודע השלישית וקאמר דחייבין בברכת המזון כצ"ל ונ"ב וכן איתא ברי"ף אשר עתה מעתיק פירושו ומפרש שנים יודעין שאחד יודע אחת והשני יודע שתם או שלשה שכל אחד יודע אחת:
שם וכן כתב בה"ג הירא דבעי למיפק חד מינייהו ובעי חברין למיעבד ליה לפנים משורת הדין כצ"ל ונ"ב וכן מעתיק שה"ג:
שם להיכן הוא חוזר כו' דמיירי באותו שאומר נברך שאכלנו משלו כצ"ל:
מעי"ט שם אות ת' עולה משנים מהם או מג' גרסינן כו' כלומר לפעמים נשלמה בשנים כו' כצ"ל:
רא"ש סי' י"ג מעי"ט אות ק' מהו אומר בבית האבל כו' שצ"ל ג' הטבות וג' גמולות הטוב והמטיב הוא ייטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו כצ"ל נ"ב כן הוא בתהר"י וכן הוא נוסחנו וכן הסדר יפה היה הוה ויהיה:
רא"ש סי' ט"ו אר"י כו' הלכך יש לו לטעום קודם אבל קידוש יכול להוציא אע"פ שיצא כבר נ"ב כדאיתא התם:
מעי"ט שם אות ג' לא לא גרס בירושלמי ומיהו יש לקיים הגירסא כו' גם הרר"י גורס לא:
בד"ח שם אות ל"ה כשהיה כל א' כוסו וכתב ב"י שאולי הטעם משום חבוב מצוה סה"ד נ"ב י"א לאוכלה באחרונה לכן יאכל קצת בתחלה וקצת בסוף של"ה באה"ט סוף סי' קסז:
רא"ש סי' ט"ז שנים וכו' וכד בצע איבעי ליה למיבצע מהיכא דבשיל שפיר רש"י שם נשתבש וצ"ל כדאיתא במקורו סנהדרין מהיכא דקרים בישוליה דרפתא ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור וכו' ל"א מהיכא דקדים כלומר מהיכא שמקדים לאפות וכו':
רא"ש סי' י"ז ת"ר אין עונין כו' ירושלמי כו' א"ר אבא כו' נ"ב הרי"ף מעתיק א"ר הונא ההוא דמחייב למברכא והוא ענה וכו':
רא"ש סימן כ' והכותי מזמנין עליו כו' ת"ר מעשה בר"א כו' ולא מסתבר לי דמיירי בעשרה בעשה דאורייתא כו' כצ"ל:
רא"ש סי' כ"א אר"י ב"ש כו' ורב אלפס ז"ל כתב כו' ולא ידענא מנא ליה הא נ"ב וכן מעתיק הב"י:
מעי"ט שם אות ז' ה"ג דהתם בענין הישיבה כצ"ל:
ת"ש שם אות ה' או ט"ז כן פסק ר"י שיכול לומר ברוך אלהינו שאכלנו משלו כצ"ל נ"ב וכן איתא ברי"ף:
בא"ד ואם בא אדם בתוך הסעודה לא היה נותן לו לשתות כצ"ל:
רא"ש סי' כ"ב מעי"ט אות ס' ה"ג ברי"ף תיקן להם לישראל נ"ב הטוב שבגירסות הוא גי' הגמ' משה תיקן לישראל ברכת הזן כי לא להם לבדם תיקן שיברכו את השי"ת עבור עצמם לבד אלא תיקן לישראל שהם יברכו את השי"ת עבור כל הבריות כמדבר כחי הזן את העולם כולו בטובו וברוב עשרו כולם אוכלים לחמו ושם ישראל לא נזכר בברכת הזן רק המה בכלל כל העולם כולו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ובטוחים אנחנו אשר אל יחסר לנו מזון לעולם ועד גם אנחנו אומרים על כלל בריותיו בעבור שמו הגדול כי הוא זן ומפרנס לכל:
ד"ח שם אות ס"ג ואומר קדושת היום באמצע רצה והחליצנו פי' זרזינו נ"ב כמו נחנו נעבור חלוצים ת"א נחנא נעבר מזרזין:
עוד שם בא"ד ובר"ח וחש"מ אומרים נ"ב תמי' על הטור שמזכיר איזה פעמים זה הלשון חוה"מ מה לו לחה"מ יכתוב יו"ט וכן מעתיק הש"ג בשם ריא"ז ובר"ח ויו"ט ולא חה"מ כי גם לו שם יו"ט ובש"ע מעתיק הב"י שלשתן ובר"ח ויו"ט וחש"מ וכן הרמב"ם מונה כולם בשבתות ויו"ט אומר קדושת היום באמצע וכן בר"ח וחוה"מ יוסיף יעלה ויבוא ואחשוב כי גם בטור היה ובר"ח ויו"ט וחוש"מ ונשמט יו"ט ע"י ידים ששלטו בו:
רא"ש סי' כ"ד מעי"ט אות מ' שישתה פחות מכזית כו' ומ"מ תמהני דבר"פ המוציא יין כו' ואיכא מ"ד דרביעית לח הוי פחות מכזית בקריש כצ"ל:
רא"ש סי' כ"ו הר"י הברצלוני ז"ל כו' אמר הונא בריה דרב יהושע כו' דתנן כענין שהוא מברך כו' כצ"ל שם כך עונין אחריו ברוך א' א' י' וכו' כצ"ל:
רא"ש סי' כ"ט שלשה שאכלו כו' ורב אלפס פי' שלשה שישבו לאכול כו' כצ"ל ובירושלמי גרס ברי"פ הכא את אמרת חייבין בזימון וכא את אמרת אין רשאין לחלק כצ"ל:
אלא ה"ק זימנו במקומם כאלו היו שם כצ"ל:
ד"ח שם אות פ"ז אבל לשון הירושלמי לא משמע כפירושו והטור כתב שצריך לחוש לשתי הגירסאות ע"כ הרר"י כתב שהגירסאות שוות שלשה שישבו לאכול אין רשאין לחלק אלא הפירושים שונים:
שם אות פ"ח ד"ה אפ"ה וכו' דהשתא אע"פ שאח"כ מתקבצין בזוית הא' לית לן בה דמפנה לפנה לא הוי שינוי א"נ ה"ק שכיון שבאו אלו הג' להצטרף זה לזה וכו':
רא"ש סי' ל"ג אמר רב יהודה שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה מסלקן לצדדין כצ"ל:
רא"ש סי' ל"ה מעי"ט אות כ' ד"ה ומקבלו בשתי ידיו כו' וגם ל"ג במתנה גבי ומשגרו לאנשי ביתו סה"ד כצ"ל:
מעי"ט שם אות נ' ועוד אם אין בכוס אלא רובע רביעית כו' שר"ל רובע רביעית וכיון שכוס של ברכה צריך רובע רביעית מיין ממש כצ"ל:
ברא"ש שם אי נמי מוציאו מן החבית לשם ברכה חי פריש"ק בלעז כצ"ל: