דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
בבא קמא · פרק חמישי
דף מח ע"ב שור שהיה מתכוון לחבירו והכה את כו' אין רצונו לומר כשנתגיירה והיא מעוברת כי זה מבואר הוא נ"ב שדמי הולדות שלה כן איתא בפסקיו חובל ומזיק פ"ד ה"ד:
אבל רוצה לומר כשנתעברה בחיי הגר נ"ב והפילה בחיי הגר ולא שילם עד שמת הגר או כשהפילה אחר מיתת הגר נ"ב כאן פוסק כר"ח ובפסקיו פוסק כרבה שם ה"ג. ולפיכך אינו חייב דמי ולדות כשלא יחיה לזה הגר יורשים נ"ב ע' תוס' אטו ולדות צררי נינהו: