דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
בבא קמא · פרק רביעי
דף מה ע"ב קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי כו':
והל' כר"י אבל חייב לשחטו כדי להסיר הזיקו נ"ב בפסקיו גם בש"ע אין זכר להאי אבל וכו' בכאן אך בפסקיו שמירת נפש פ' י"א דין ד' משמע כן וכן הוא ביו"ד סי' של"ד סעי' מ"ג וח"מ סי' תכ"ז והכל מדר"נ: