דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש במדבר · מסעי
(ל"ג ב') ויכתוב משה את מוצאיהם נ"ב פי' יציאתם ממצרים למסעיהם למסעות אשר נסעו במדבר ממקום למקום ויציאתם ממצרים כבר היא לפנינו כתובים בספר שמות ועתה אומר ואלה הכתובים למטה המה מסעיהם למוצאיהם פי' שם המסעות שהיה להם במדבר אשר יצאו לשם ממצרים:
שם ד' רש"י ומצרים מקברים טרודים באבלם. נ"ב דקשה לרש"י אם הטעם שלא שמו מצרים עיניהם על ישראל והניחו להם לישראל לצאת ביד רמה היה מפני טרדת הקבורה מה ענין לכאן ובאלהיהם עשה ה' שפטים הלא קבורה לא שייך באלהיהם ע"כ פרש"י לא הקבורה הוא הטרדא אלא האבילות ואבילות שייך גם באלהיהם שאבלו על שנשפטו:
שם ל"ז ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום נ"ב מציין אותו הר ההר מפני שהיה הר ההר אחר במקצוע צפונית מערבית המובא לקמן בתחומי א"י:
שם נ"א ברש"י כך אמר להם משה. נ"ב והלא מאמר השם הוא אלא מפני שכתב רש"י לקמן וכן מצינו שאמר להם יהושע כתב כאן שאותן הדברים אמר להם משה הזהירם על להבא ויהושע אמר להם באותו שעה בעודם בירדן:
שם נ"ה בתרגום מקפיכון נ"ב לשון הקף:
(ל"ה ד') רש"י אלף אמה סביב (עירובין נ"ו:) כצ"ל בא"ד הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב ומהם אלף הפנימים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים. נ"ב רש"י מפרש כפי התוספתא המובא בגמ' שם והרמב"ם פוסק כ"כ כדברי אותו ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי שבתוספתא אבל לא כלשונו בתוספתא אלא כפשטות וסתם לשונו כמשנה (סוטה כ"ז ע"ב) שאלפים אמה הוה שדות וכרמים לבד האלף אמה מגרש ומשבש התוספתא מפני המשנה:
שם כ"ה ברש"י ד"ה אשר משח אותו וכו' בסה"ד אלא להביא את הנמשח בימיו. נ"ב פי' משנעשה זה רוצח שמחזירו במיתתו (מכות י"א) כצ"ל