אור ברסלב
דבש תמר - א (תורה) חומש במדבר › מטות

דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים

חומש במדבר · מטות

פנחס

(ל' ב') ש"ח ציון א' למה כתיב וכו' א"כ בני ישראל דכתיב ש בקרא ל"ל לא ה"ל למימר רק כו' נ"ב זאת אינו קושיא כלל הלא מצינו לקמן ל"ב כ"ח ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל וכן עוד ל"ו א' ראשי אבות לבני ישראל:

שם ו' רש"י ד"ה וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע אביה והפר לה כצ"ל:

שם ז' רש"י ד"ה ואם היו תהיה לאיש וכו' סה"ד ואין צריך לומר אם קיים אחד מהם כן הוא לשון המשנה (נדרים ס"ז) ופריך בגמ' ל"ל למתני השתא הפר זה בלא זה לא כלום קיים אחד מהם פשיטא ומשני כי אצטריך ליה כגון דהפר אחד מהם וקיים אחד מהם וחזר המקיים ונשאל על הקמתו מהו דתימא מאי דאוקי הא עקריה קמ"ל דמפירין שניהם ביום אחד בעינן:

שם ט"ו רש"י ד"ה מיום אל יום שלא תאמר מיום אל יום מעל"ע לכך נאמר (סוף פסוק) ביום שמעו ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך כצ"ל:

(ל"א ב') נקם אתר תאסף אל עמיך. נ"ב השי"ת עושה חסד לאוהביו ומלמדם להועיל איך יזכו לזכות גדול ובאיזה זמן ביותר נצרך ונחוץ ע"כ אמר השי"ת למשה אזכה אותך במצוה גדולה טרם תמות. נקם וכו' אחר תאסף וכו' ויקוים בך צדק (ומשפט) לפניו יהלוך וישם לדרך פעמיו:

שם ו' רש"י ד"ה וכלי הקדש זה הארון והציץ וכתב הש"ח אות ר' משום דשניהם נקראו קודש דכתיב בפ' במדבר סיני בסופו ולא יבואו לראות כבלע את הקודש נ"ב פליאה דעת ממני הלא שם קאי על כל כלי הקדש לא לבד על הארון וגם שם בפסוק ט"ו מוכח ההיפך כי שם נאמר הקדש ומפרש המ"ר זה הארון (וברש"י שם ט"ס והגהתי שם ע"פ המ"ר) וגם נאמר שם כלי הקודש ומפרש המ"ר זה המנורה והמזבחות וכלי שרת הרי הקדש זה הארון וכלי הקדש המה שאר כלי קודש ולא הארון והכא כתיב כלי הקדש גם הכא במ"ר פלוגתא בזה ת"ק ור' יוחנן ת"ק סבר כלי הקודש זה הארון שנאמר כי עבודת הקודש וגו' ור' יוחנן אמר אלו בגדי כהונה שהם אורים ותומים כמה שנאמר בגדי הקדש אשר לאהרן הרי אין אחד שיביא ראיה מן כבלע את הקדש ותימא על הש"ח שעזב מדרש חז"ל ובדה פסוק מלבו אך מה שהקשתי מפסוק ט"ו סוף פ' במדבר אינו קשיא כי התם כתיב תרתי הקודש גם כלי הקודש ע"כ מחלק המ"ר שהקודש הוא הארון כי הוא עצם הקדושה ועומד לעצמו בק"ק וכלי הקודש המה שאר כלים אבל היכא דכתיב הקודש לבד או כלי קודש לבד קאי על כולם הארון ושאר כלים ופעמים על אחת מהם. וזאת ידוע אשר בכל מלחמה לקחו אתם בארון האורים ותומים ע"כ מביא כאן המ"ר רק ראיה שהם בכלל כלי קודש ומשנה מפורשת סוטה פ"ח מ"א ואתם אי אתם כן כי ה' א' ההולך עמכם להלחם לכם וגו' זה מחנה ארון ובגמ' שם מ"ג וכל כך למה מפני שהשם וכל כינויו מונחים בארון וכה"א וישלח אותם משה וגו' וכלי הקדש זה הארון ולוחות שבו ומה שמזווג רש"י ז"ל גם הציץ לכוללו בכלי הקודש מפרש רש"י בעצמו מפני שבו הרג פנחס את בלעם ומלכי מדין שהיו פורחים באויר:

שם כ"ג ברש"י ד"ה כל דבר אשר יבא באש לבשל בו נ"ב לא דוקא בישול במים אלא אף צלי קריא בישול כמו שמפרש רש"י הלאה מה שתשמישו כו' ומה שתשמישו ע"י צלי:

שם ל' ונתת אותם ללוים שומרי משמרת משכן ה' השי"ת מבאר שיתן רק לאותם שנשארו במחנה ושמרו משמרת משכן ה' אבל הלוים שיצאו משבט לוי במלחמה כמו משאר השבטים היה להם חלקם כתופשי המלחמה שם ל"א ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה ה' את משה אף אלעזר הכהן שהיה הדבר לטובתו עד העשירו לא חשק להעשיר אך חשקו לעשות רצון השי"ת:

(צ"ב ג') בתרגום וסיעת ובית קברתא דמשה כצ"ל ונ"ב והוא תרגום ונבו שבקרא וסיעת הוא תרגום של ושבם ולקמן פסוק ל"ח תרגם ואת נבו וית נבו ואת שבמה וית שבמה לשון תורה ולשון תרגום שוה ורש"י פי' ואת שבמה הוא שבם האמורה למעלה:

שם ט"ז ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו. נ"ב ואם תאמר למה צאן וטף של כל שאר השבטים יהיו מטולטלים כל ימי כיבוש וחילוק וצאננו וטפינו ישבו במנוחה ושלוה על מקומם עבור זה נחייב עצמנו כמו שאמרו בפסוק י"ז ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל ונהיה ראשונים למלחמה בראשי גייסות. שם ל' ואם לא יעברו חלוצים אתכם נראה לכאורה שלא יעברו כלל אתכם אלא ישבו בעריהם אשר בנו להם א"כ למה ונאחזו בתוככם בארץ כנען כלל היה היושר שלא ליתנם אחוזה בארץ כנען אף לא בעבר לירדן כי שם היו כל השבטים נלחמים עמהם בשוה והם לא רצו לעבור את הירדן לעזרת השבטים כולם כבר הוקשה זאת לר"י בתוס' ד"ה אי לא כתב (קדושין ס"א ע"ב ריש העמוד) וזה מתיקת לשונו וקשה וכי איזו סברא היא שישבו בבתיהם ויירשו עם אחיהם שיצאו למלחמה לכך נראה לר"י לפרש דפשטיה דקרא הכי אם יעברו חלוצים בראשי הצבא להיות ראשונים במלחמה בשכר טובה זו שיעשו עם אחיהם תנתן להם ארץ הגלעד ואם לא יתאמצו יותר מאחיהם ונאחזו וכו':

שם ל"א ויענו בני גד גו' את אשר דבר ה' אל עבדיך. נ"ב לא מצינו שידבר ה' מה אודותם אלא משום דלעיל כ"ג אמר להם משה והייתם נקיים מה' ושם כ"ג אמר ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ע"כ השיבו ח"ו לא נחטא ולא נעשה נגד רצון השי"ת אך את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה:

שם מ"ב ברש"י ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה כו' נ"ב ע' בעה"ט:

תוכן העניינים

דבש תמר - א (תורה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה