דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש במדבר · פנחס
(כ"ו ג') בת"א ומליל משה ואלעזר כהנא אמרו לממני יתהון נ"ב חסר כאן תרגום על תיבת אותם וצריכין למלאות עם תרגום יונתן דאיתא שם עם אמרכליא:
שם נ"ו על פי הגורל תחלק נחלתו נ"ב אם נפרש האי תחלק כמו הראשון לאלה תחלק לא יפול עליו לשון נחלתו יחיד נסתר אך התרגום יונתן דקדק לפרש הראשון זאהל צו טיילט ווערין והשני זאהל אב געטיילט ווערין:
(כ"ח ט"ו) ושעיר עזים ברש"י אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי נ"ב בשבועות וכן בחולין איתא בזה"ל אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמעטתי את הירח ואין שם עלי אך תוס' גרסו וע"ש בשבועות בתוס' פירושו בשם הערוך:
שם כ"ו בתרגום אונקלוס בעצרתיכון נ"ב בקרא כתיב בשבועותיכם ואין תרגומו בעצרתיכון והתרגום יונתן מוסיף בעצרתיכון כד יתמלון שבועת שבועיא ונכון שפיר:
(כ"ט י"א) ברש"י ד"ה ונסכיהם מוסב על המוספין וכו' שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום סה"ד נ"ב מי יתן ואדע הלא ביום ראשון של חג בסמוך אין זכר לנסכי מוספין:
שם י"ח ברש"י ד"ה ומנחתם ונסכיהם לפרים פרי החג וכו' שבמשנה תורה סה"ד וצ"ל ציון פסוק (י"ט) וד"ה ונסכיהם וע"ז פרש"י בשני נאמר ונסכיהם כו' שם מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים נ"ב וקשה הא בונסכיהם עצמו יש גם יו"ד יתירה כי ונסכה היה צ"ל ויש לומר שהמ"ם שבסוף גורם להיו"ד שבאמצע ואם לא היה המ"ם לא היה גם היו"ד ע"כ לא דרשו רק המ"ם ומאי דכתיב המ"ם האחרון שלא בנסוך ע' ח"א (תענית דף ב'):
שם ל"ו והקרבתם וגו' פר אחד איל אחד נ"ב מוסף של עצרת שוה לר"ה ויו"כ כי יש לו שייכות עמהם שיגמר בו הכתיבה והחתימה לטובה: