אור ברסלב
דבש תמר - א (שס) גמרא והחונים › מסכת מועד קטן

דבש תמר - א (שס)· רבי דוד טיטלבוים

גמרא והחונים · מסכת מועד קטן

מסכת תענית

פרק ראשון

דף ג גמ' שורה מ"ב מנין לניכוש ולעידור וכסוח ת"ל שדך כו' כצ"ל:

ונ"ב כי אותה הברייתא דלעיל חוזר ושונה ולמה ישונה ובפרט בדבר שיבוש כי קשקוש מותר:

דף ד רש"י ד"ה מיתיבי אבל לא ממי גשמים כצ"ל:

ד"ה פסיקות ובריכות חדא מלתא היא נ"ב ורש"י ברי"ף והר"נ מפרשי פסיקות חריצין שאין מתוקנים:

בריכות גומות מתוקנות יפים:

שם ד"ה אם אמת המים עוברת ביניהן נ"ב ע' רש"י רי"ף ור"נ עד ד"ה בריכה שנטפה:

דף ו תוס' ד"ה שיש בה רובע פי' כשרוצה לזרוע כו' מיהו בשמעתין דאיירי בנזרע כבר כו' נ"ב ופי' שיש בה רובע אם היה רובע בשעה שזרעה וכפרש"י ריש ע"ב:

דה ץ תוס' ד"ה אמר רבי נראין כו' והא דקאמר התם בגמ' הא לענין שילוח וטומאה זה וזה שוין כו' כצ"ל:

ע"ב תוס' ד"ה משמעות דורשין איכא בינייהו רבי דורש מופנו וביום וכו' כצ"ל חסר יו"ד וכן כל ופנו שבענין צ"ל ח"י כי מלא יו"ד פירושו (אונזר מויל):

דף י גמ' מיתיבי מעמידין תנור וכירים וריחים במועד ובלבד כו' כצ"ל:

דף יא רב יהודה שרא לאמי תנורא למגדל תנורי ופי' רש"י ברי"ף אמי היה שומר תנורים ושרא ליה רב יהודה למיגדל תנורי לקלוע הוצין וטוחנן בטיט על ההוצין ור"נ מפרש למגדל כמו למיגבל לגבל הטיט לעשות התנור:

במשנה רש"י ד"ה שפין את הסדקין שבתנור ומעגילין אותן במעגילה שגוללין על קרקעית התנור ביד וברגל בועטין ביד על התנור או בועט ברגלו על קרקעית התנור מחלצים שדוחקו במעזיבה כו' נ"ב רש"י מפרש הכל על תנור ופליאה הוא תנור מאי בעי הכא אבל הרמב"ם ור"נ ורש"י ברי"ף והרע"ב מפרשים כל אלה בגגות שאינן משופעים וטוחין אותן בטיט וכשיש סדקים בטחיית הטיט הדלף יורד בבית ושפין פי' טוחין במעגילה עץ עגול שבו מחליקין הגגות וכן ביד וברגל ומחלצים הכל בגג:

פרק שני

ע"ב רש"י ד"ה כדו לגוף נ"ב שפיר מקדים רש"י כדו כי כן הוא שם בשמחות כדו קודם לזיתיו:

ד"ה החכירים כו' כך וכך כורין אני נותן לך ממנה נ"ב פי' החוכר נותן לבעל השדה:

דף יב ואין מוסרין להם שומר ולנער את הצאן היה שכיר שבת כו' ומוסרין להם שומר ולנער את הצאן כצ"ל:

רש"י ד"ה אין מסייעין אותן כו' מעצמם סה"ד ואח"כ מתחיל הדיבור שומר ולנער שומר לשמור הצאן ולנער שיוליכם ממקום למקום כדי שיוציאו זבל נ"ב ע' בתוספתא שם ובפי' מנחת בכורים:

ע"ב גמ' ולמקטל כשותא נ"ב שם עשב שמטילין בשכר שם שהיוה כ"ע לפרדיסייהו לחולא דמועדא רבי ינאי כו' נ"ב הרי"ף והרא"ש מעתיקים כאן ירושלמי ילפין ממקלקלתא ולא ילפין ממתקנתא פי' בני אדם קרובים ללמוד מן דברים המקולקלין יותר מן דברים המתוקנים ולכן יש לו לאדם לזהר מאד במעשיו ע"כ:

דף יג רש"י ד"ה סיפא אתאן לבית שבחצר והכי קתני מפנה הוא מבית לבית שבחצרו הס"ד כצ"ל:

תוס' ד"ה נטייבה שני פי' בקונטרס זבל כו' משום הכי יש לפשוט כל הני א"נ ראוי כו' כצ"ל לפי גי' הב"ח:

ע"ב במשנה רש"י ד"ה בצנעה אחר ד"ה הדשושות ע' בזה תי"ט ומה שפרש"י ד"ה הדשושות שדשין וכותשין חוטין לדייסא פי' שעושין למכור:

ד"ה אקלושי שמכסהו בענפים כו' נ"ב כל קלח קש יחידי מכנה רש"י כאן ענף:

גמ' דשקיל חלקייהו פי' כתונתם (רש"ש):

דף יד רש"י ד"ה איזורו מוכיח עליו דמי כו' נ"ב ע' רש"י חולין דמפרש באופן אחר:

דף טו בגמ' מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע כצ"ל:

ונ"ב כדאיתא בברכות:

שם ולבשי נא בגדי אבל פרש"י ברי"ף אלמא אסור בתכבוסת והר"נ פי' בגדי אבל שהם בגדים כעורים ומנוולים ע"כ:

דף טז רש"י ד"ה קא בעו רבנן למיעל שצריכין לו נ"ב קשה להעלות על הדעת שרבנן יהיו צריכין לטבח גם אם צריכין היתכן שילכו לביתו ישלחו השמש לקרא אותו ע"כ נ"ל גירסת הרי"ף קא בעו רבנן לאפטורי וכפרש"י שם ור"נ:

ד"ה לא אתו אחרינא ושרי פרש"י מדמהדר איהו אביי נפשיה למישרי נ"ב רש"י מפרש לפי גירסתו ולפי גי' הרי"ף מדמהדר שיהיה עמהם אותו שצירף עמהם בשעת שמתא יהי' גם למישרי:

דף יט תוס' ד"ה רבי יוסי אומר כו' מיהו במלתא דר' יהודה קשה נמי קצת דהוי ליה למימר אינו כותב אלא כדי פרנסתו לאחרים או כו' כצ"ל:

דף כ ע"ב תוס' ד"ה קורע או אינו קורע כו' והא דאמר בסמוך מי שאין לו אלא חלוק וכו' נ"ב פי' ועל אביו ואמו קורע והולך משמע אפילו אחר שלשים מיירי כגון שהיה שאול ונתחייב בקריעה ביום שמעו ע"כ כשנזדמן לו חלוק שלם שלו אפילו לאחר שלשים קורע:

דף כא גמ' אסור להניח תפילין משלישי ואילך ושלישי בכלל על זה כתב הגרי"פ ע' בהר"נ דסוכה ותבין למה נקט בהך לישנא נ"ב גם מתוס' בעמוד לפנינו בה משלישי ואילך מובן למה נקט בהך לישנא:

דף כב רש"י ד"ה מכי אהדריתו אפייכו מבבא דאבולא משער החיצון של העיר ומגרשיה לחזור לביתא ע"כ כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה רצה מבדיל קמי שפה שאינו קורע בשפה שלפני הצואר אלא כו' כצ"ל:

דף כג ע"ב תוס' ד"ה מאן דאמר יש אבילות בשבת מדקתני עולה פי' הר"א ז"ל מדקתני עולה ולא פירש כו' כצ"ל:

דף כו ע"ב רש"י ד"ה בבגד קרוע קודם לכן גוזל הכל שמרמה הכל שמראה להן כו' נ"ב ע' רש"י רי"ף:

תוס' ד"ה אמר רב נחמן בר יצחק כו' והר"י הקשה בתוספות מאי שייך בתוספות נ"ב ע' הגשת הגרמב"א:

דף כז גמ' ת"ר ישן ע"ג כסא ע"ג אודייני גדולה מזו ע"ג קרקע לא יצא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה מן המנחה ולמעלה פי' בתוספות הרב דמספקא ליה אי מנחה גדולה אי מנחה קטנה סה"ד אח"כ מתחיל דיבור אחר המתחיל אעפ"כ אינו יושב עליה כו' כצ"ל:

ע"ב גמ' רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו להדדי נ"ב פי' שהיו שניהם אבלים ושלח כל אחד סעודתו לחבירו:

ע"ב גמ' וכהן גופי מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון נ"ב רישא דקרא נקט כי לפתוח ראשון וכו' מסיפא דקרא קדש יהיה לך נפקא והוא מפורש בגיטין נט ע"ב ברש"י ד"ה וקדשתו כי את וגומר ור"ל מסיפא דקרא אבל וקדשתו נדרש בת"כ בעל כרחו וכן הוא ביבמות פ"ח ע"ב וכן פרש"י בחומש במקומו:

דף כט גמ' ואמר רבי לוי כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ללמוד תורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר כו' כצ"ל כדאיתא בברכות ומבהמ"ד לבהכ"נ ליתא שם וכן כתב הב"י בש"ע אחר שיוצא מבהכ"נ ילך לבהמ"ד ויקבע עת ללמוד וכתב רמ"א ואע"פ שאינו יודע ללמוד ילך לבהמ"ד ושכר הליכה בידו או יקבע לו מקום וילמד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים אנא השם הושיעה נא

תוכן העניינים

דבש תמר - א (שס)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה