אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב חושן משפט הלכות דיינים › סימן פו

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

חושן משפט הלכות דיינים · סימן פו

סימן פב

ס"א אם אמר לו הילך וכו' ומוכן בידו. כתב הסמ"ע פירוש ונותנם לו והש"ך השיג עליו דאפילו אין נותנם לו כל שמוכן בידו ליתנם לו מקרי הילך ע"ש שכתב כן בשם הר"ן. ולפענ"ד נראה להוכיח כן דאל"כ מה מחלק הר"ן דדוקא בפקדון שייך הילך ולא במלוה משום דלהוצאה ניתנה והא סוף סוף נתנם לו כעת וע"כ דאינו נותנו לו רק שמוכן לתנם ולכך בפקדון דבכל מקום שהם ברשותו הם הו"ל הילך כמ"ש הש"ך ס"ק ג' משא"כ בהלואה דלהוצאה ניתנה כל שאינו נותנה לו לא הוה הילך וז"ב וגם הגהת אשר"י דמחלק בין אותן מעות שהלוהו או אותו הפקדון יש לומר ג"כ דמיירי כך שאינו נותנם לו כעת אבל כשנתנם לו פשיטא דכל דבר מקרי הילך וז"ב:

ובזה מיושב קושית הגד"ת ש"ז ח"ב סי' ב' שהקשה דא"כ אמאי חשוב שטר הילך כיון שהקרקעות משועבדים. ולפמ"ש אתי שפיר דהקרקעות בכל מקום שהם משתעבדים למלוה וברשותו הם ולכך מקרי הילך:

שם דהא אפילו שטר חשוב הילך. הסמ"ע ס"ק י"א כתב דאף דבאמת שטר חשוב הילך היינו כשנותן לו מתחלה שטר או משכון דסמך עלה משא"כ היכא דנותן לו עכשיו משכון או שטר לא חשוב הילך וזה טעם הדיעה הראשונה ע"ש. ולכאורה צריך ביאור דמ"ש זה מזה. אמנם נראה דבאמת שטר לא נקרא הילך דהרי קשה להוציא כמ"ש הע"ש וגם משכון אולי יתקלקל ולא ישוה כפי החוב ורק כל שסמך עליו מתחלה א"כ אחשביה לממון גמור וממילא נקרא הילך אבל לתת לו כעת דברים האלו בודאי לא נקרא הילך דכמה עקולי ופשורי איכא וז"ב. ובזה מיושב מה שהקשה הט"ז דלהסמ"ע מה פריך הש"ס בדף ה' ולמ"ד הילך פטור למה לי למעוטי קרקע משבועה הא אצטריך למעוטי בכה"ג דנתן לו כעת קרקע דלא מקרי הילך. ולפמ"ש אתי שפיר דבקרקע דכל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא ותמיד ממון הוא שוה א"כ פשיטא דמקרי הילך. ובלא"ה לא זכיתי להבין דאיך שייך לומר דנותן לו כעת קרקע דא"כ אמאי פטור משבועה דע"כ לא פטרו בשבועה בקרקעות רק כשטוענו קרקע והוא כופר מטעם דאין גופו ממון אבל לא כשנותן לו כעת קרקע וז"ב. ומה שהקשה מסי' פ"ח סכ"ח שכתב דשטר פטור דהו"ל שעבוד קרקעות ותיפוק ליה דהו"ל הילך. במחכ"ת לא זכר שהב"י הרגיש בזה שם וע"ש בש"ך ס"ק מ"ט:

שם סי"א אם הפכה על שכנגדו. כ"כ התוס' בשבועות דף מ"א דלא קי"ל כמר בר ר"א וכן הביאו בשם סדר תנאים ואמוראים דקיי"ל כמר בר ר"א בר ממיפך שבועה אך שהביאו כי פירשו דמיפך שבועה היינו דמר בר ר"א סובר דמפכינן אשכנגדו ודחו דלא מיירי הש"ס כעת בחשוד והגד"ת בש"ז ח"א סי' ז' הפליא להקשות דאיך אפשר לפרש בחשוד דא"כ לדידן דלא קיי"ל כמר בר ר"א לא מפכינן בחשוד והיאך אפשר דהא מבואר בדף מ"ד ושכנגדו חשוד על השבועה ועוד איך אפשר דבדאורייתא לא מפכינן ובדרבנן דהוא תקנתא לתקנתא מפכינן ע"ש ולפענ"ד נראה דזה ודאי דלסדר תנאים ואמוראים לא הי' לו הגירסא כמו שהוא לפנינו דכמו שהוא לפנינו מבואר דמיירי בהיפוך שבועה סתם בלא חשוד וע"כ דלא גרס רק א"ב מיפך שבועה ומעתה י"ל דהוא מפרש באמת איפכ' דהיינו דבדאוריית' מפכינן ובדרבנן לא מפכינן רק דמר בר ר"א סובר דאף בדרבנן מפכינן וע"ז כתבו דלא קי"ל כותי' וז"ב:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה