אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב חושן משפט הלכות דיינים › סימן פב

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

חושן משפט הלכות דיינים · סימן פב

סימן עט

סעיף ג' כשטען שפרע השטר. עיין סמ"ע ס"ק י"ז מה שמחלק בין אם טען הלוה שיחזיר לו השטר או לא. ובזה מיושב דברי הבה"ת בשער ב' ובשער נ"א ס"ו שכתב אם טען המלוה יביאו ממוני וכו' וכ"כ הרמב"ם והקשה הגד"ת דהא ברמב"ם משמע דאף בלא טען הדין כן ולפמ"ש הסמ"ע אתי שפיר דהרמב"ם מיירי כשטען הלוה כמ"ש מי שטוען שפרע השטר וכו' ואילו הבעה"ת מיירי שטען המלוה בתחלה שהרי כתב והיכא דמפיק שטרא אחבריה וכ"כ בשער כ"א ובזה בעינן שיטעון דוקא כמ"ש הסמ"ע והנה הש"ך שם כתב דתשובת הגאונים אינם חולקים על הרמב"ם כלל ע"ש והנה כעין חילוק זה הוא בגד"ת שם ודחה אותו דמלשון תשובת הגאוני' משמע דבכל נשבע ונוטל הוא כן ע"ש וגם מלשון הבעה"ת משמע דחולקין ע"ש דלא כש"ך. אמנם בכ"ז העיקר כהרמב"ם ובעה"ת ומ"ש הג"ת שם להקשות על תשובת הגאונים דא"כ בשנים אוחזין ובחנווני על פנקסו נימא ג"כ מי נשבע תחלה דכל אחד יטעון דלמא אידך לא מצי לאשתבועי ומודה לי ע"ש. לפענ"ד דאה"נ רק אם כל אחד יטעון כן ולא ירצו לשבע יהי' מונח ביד בעה"ב או ביד ב"ד וא"כ מוכרחים לשבע וגם כאן אם אינם רוצים לשבע הרשות בידם כמ"ש הגאונים וז"ב. וראיתי בט"ז סי' פ"ב שם שסייע דעת הגאונים משו"ת הרא"ש כלל י"ג סי' ט"ו ע"ש. ולפענ"ד אין משם ראיה דשם הבת מוחזקת בשטר גמור והבן אחותו אין לו שום טענה כיון שנודע שספרים אלו הם של מת וגם הוא מודה רק שאומד שצוה להקדישם זה הוה רק דברים בעלמא דמסתמא לא הקדישם כל שיש לו בת דמצוה לתת לבניו ובנותיו ואף נגד התקדש אמרו לא תהוי בעבורי אחסנתא כמבואר סי' רפ"ד וגם הא יש להבת שטר וכ"כ דאין טענה כנגדה מסתמא הוא אמת ולכך צריך בן אחותו לשבע תחלה וכמ"ש הרא"ש בהדיא משא"כ הכא דהמלוה בא בשטר דמה"ד א"צ לשבע כלל ופשיטא דהלוה צריך לשבע תחלה וזה ברור:

שם סעיף י"ג נשבע הלוה. הבעה"ת בשער ח' הקשה דאמאי לא ישבע המלוה ויגבה כולו והגד"ת כתב דלפמ"ש הה"מ פ"ז מטוען ה"ג דע"כ במקום שהוחזק כפרן א"צ התובע לשבע דאל"כ היאך יכול לשבע נגד שני עדים ע"ש וה"ה הכא איך יכול לשבע נגד שנים ע"ש ולפענ"ד נראה דבאמת צריך להבין דברי ה"ה שהקשה דאיך יכול לשבע נגד שני עדים ומאי קושיא כיון דהלוה בעצמו פסלן לגבי עצמו א"כ פסלן גם נגד זה שיהי' המלוה נאמן נגדם בשבועתו. אמנם זה אינו דאם פסלן גם נגד המלוה למה צריך שבועה כלל וע"כ דלא פסלן רק לגבי עצמו וא"כ גם המלוה אינו נאמן בשבועה נגדם וז"ב. וזה שדייק המגיד דע"כ דא"צ התובע לשבע דאל"כ לא נאמן נגדם וכמ"ש ומעתה כאן שפיר מקשה הבעה"ת דכיון שהלוה פסלם ממילא המלוה נאמן בשבועה וא"ל דא"כ ל"ל שבועה דזה אינו דכאן דל מהכא העדים בכל שטר כשטען הלוה פרעתי צריך המלוה לשבע וז"ב. ובזה מיושב גם קושית המלמ"ל שם מהא דמבואר פט"ו ממלוה ובש"ע סי' ע"א ס"ה דאם טוען פרעתיך שני פעמים דמשביעו היסת אף שיש עדים שפרעו ואיך נשבע נגד העדים ולפמ"ש אתי שפיר דשם פסל העדים דלכך האמינו כבי תרי ועיין בה"ה שם וא"כ שפיר נשבע המלוה היסת והיסת צריך לשבע אם טוען פרעתיך שני פעמים וז"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה