דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
הלכות מיאון וחליצה · בש"ס חולין דף קכח
ברש"י ד"ה ואם לאו מה שמסיים וגבי טבול יום תנינא לה במס' יומא דף י"ט. צ"ע דלא נמצא שם מזה וכעת לא ראיתי במפרשים שיתעוררו בזה. ומ"ש רש"י הטבול יום טמא ימדרבנן הקשה אותי הרב מוה' מענדיל כהנא מזבאריז דהא טבול יום הוא מן התורה הנה ברמב"ם פ"י מאה"ט ה"ב מבואר דאף בטומאה דרבנן שייך טבול יום ומשמע לולד טבול יום דנחלקו כאן בין ט"י לשאר טומאות ע"כ משום דבטבול יום טומאה דרבנן מיירי דאל"כ מה נ"מ בין טבול יום לשאר טומאות כנלפענ"ד:
צ"ע ברש"י חולין דף קכ"ה על מה שאמרו שם מוח שבפנים מעלה ארוכה מבחוץ וכתב רש"י דמחובר לחי סוף המוח לבא שהרי פעמים שהמוח כלו כלה וחוזר וע"י המוח גדל הבשר מלמעלה ע"ש צ"ע דהרי במוח שנחסר אף לא כולו רק הרבה הוא טריפה אף שהקרום קיים ועיין טוש"ע יו"ד סי' ל"א סעיף ב' ובש"ך שם ס"ק ב' ואף דשם מיירי ממוח שבראש וכאן מיירי ממוח שבעצמות מ"מ לא ידעתי לחלק וגם סתמא אמרו דמוח שבפנים מעלה ארוכה מבחוץ ועיין תוס' ד"ה ואי שכתבו דמיירי דאיכא מוח קצת אבל מ"מ נחסר הרבה וצ"ע ועיין ברמב"ם פ"ב מטומאת המת הלכה ה' שפסק דמוח שבפנים מעלה ארוכה מבחוץ ושם מיירי דיש בו מוח אבל בש"ס אמרו דאף באין בו מוח מ"מ מעלה ארוכה ורש"י פירש דליכא כלל וצע"ג:
צ"ע לפמ"ש הרשב"א בתשובה סי' תקי"ו וכן קיי"ל בש"ע יו"ד סי' צ"ה ס"ב דאף בקליפה אסור לאכלה ומטעם שביצה מנוקבת היא בבירור וכשמבשלה תמצא שנכנס הצבע בה ע"ש ובט"ז שם דתמה בזה על הרשב"א עכ"פ לפי דברי הרשב"א למה ביצת השרץ טהור כדאמרו בחולין דף קכ"ו ע"ב ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהו טמא הא עכ"פ ניקבה בכ"ש דטמא כחוט השערה ודוחק לחלק בין ניקב בתולדה לניקב במקרה דסוף סוף הרי ניקב ויכול לכנוס לתוך הביצה כשהיא בקליפתה כחוט השערה שהרי הצבע נכנס בתוכה ועיין ע"ז שם וצריך עיון: