אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב הלכות מיאון וחליצה › בסוגיא בש"ס כתובות דף מ

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות מיאון וחליצה · בסוגיא בש"ס כתובות דף מ

קידושין דף מג

וניתי עשה ונדחה ל"ת לכאורה קשה לי לפי מה דקיי"ל דסוף ביאה קונה וא"כ אינו בעידנא דמ"ע של ולו תהיה לאשה אינו רק בסוף ביאה ול"ת דחייבי לאוין עובר בהעראה בלבד ועיין פי"ז מא"ב ולדעת הרמב"ם בשעת נשיקה עובר ועיין בשעה"מ פכ"א מא"ב שהקשה כעין זה בריש יבמות. אמנם לפענ"ד נראה דהנה הרי"ף כתב לחלק דהיכא דהיא זקוקה ועומדת כגון ביבמה אף תחלת ביאה קונה ע"ש ולפ"ז מכ"ש בעשה דולו תהיה לאשה דודאי זקוקה לו א"כ פשיטא דתחלת ביאה קונה ושפיר העשה דחי בהל"ח וז"ב ובזה יש לישב הא דאמרו שם דאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל וכיון דבידה לעקור הנשואין א"כ מצדה אינה זקוקה ועומדת ושפיר אין העשה דוחה דלא הוה בעידנא וז"ב:

ובזה מיושב קושית התו"י שם שהקשו מכיבוד אב דג"כ אי בעי מחיל לכיבודו והפ"י שם הקשה מיבמה דאם נותנת אמתלא דאמרה לא בעינא דאין כופין אותה וא"כ היאך ס"ד ביבמות דליתי עשה ולדחי ל"ת ע"ש ולפמ"ש שאני הכא דלא הוה בעידנא וז"ב ויש להאריך בזה ואכ"מ:

ובזה ישבתי לנכון קושית החריף הגדול מפלאבטש ז"ל שהקשה בהא דמקשה הש"ס ביבמות דף כ"ט ות"ל דהו"ל בעולת עצמו והדבר תמוה דהא איסור דאלמנה לכה"ג קדום ואיך יחול עשה דבעולה על ל"ת דאלמנה וצ"ל דעיקר קושיא דכל הס"ד דישאנה אף שהיא אלמנה לכה"ג משום דס"ד דיבא עשה וידחה הל"ת וכקושית הש"ס בכתובות כאן ולכך אצטריך קרא להורות כתירוצו של הש"ס וכיון דהוה בעולה והוה עשה ואין עשה דוחה עשה א"כ מה"ת שתדחה עד דאצטריך קרא וע"ז הקשה דמ"מ קשה דכל הטעם דאין עשה דוחה עשה הוא משום דמה אולמא האי עשה מהאי עשה וכאן כל העשה אינו בא רק מכח עשה דולו תהיה לאשה דדחי בלאו ואז מקום להעשה לחול ושפיר יש כח ביד העשה דולו תהיה לאשה לדחותו ע"כ קושיתו והיא קושיא נפלאה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הא לא הוה בעידנא ורק כיון דזקוקה ועומדת לו מכח העשה דולו תהיה לאשה א"כ תחלת ביאה קונה ולפ"ז זהו לענין הל"ת דאלמנה אבל אם אסורה מחמת בעולת עצמו א"כ אי לא הי' כאן איסור דאלמנה אין מקום להעשה דולו תהיה לאשה גבי כה"ג דהא הוה בעולת עצמו ואין עשה דוחה עשה וא"כ עכ"פ התורה לא חייבה בכה"ג העשה דולו תהיה לאשה וא"כ השתא דניתוסף עליו איסור אלמנה ניהו דעתה יש מקום להעשה לדחות אבל עכ"פ זקוקה לו ודאי אינו דלא חייבה התורה בכה"ג לישאנה וכיון שכן שוב לא הוה בעידנא דהא אינה זקוקה לו וז"ב והבן:

ובד"א י"ל דבאמת קשה לפמ"ש הרמב"ם דבנשיקה חייב מלקות דלא גרע מחיבוק ונישוק דפסק דעובר בלאו כמ"ש הרמב"ם פכ"א מא"ב וא"כ לא הוה בעידנא וצ"ל דכיון דהוא מהכשר המצוה דוחה וכמ"ש הרנב"ח בפ"ב דב"מ והובא בנימוק"י שם ועיין בשעה"מ פכ"א מא"ב שכתב ג"כ כן לענין אחר ע"ש. ולפ"ז ל"ק קושיא הנ"ל דלענין בעולת עצמו שפיר אין עשה דוחה עשה וא"ל דהעש' דולו תהיה לאשה אלים דז"א דבשעת נשיקה עובר על עשה דבעולת עצמו דלא גרע מחיבוק והעשה דולו תהי' לאשה אינו כעת רק הכשר מצוה ופשיטא דהכשר מצוה אינו דוחה עשה מפורש וז"ב. ובלא"ה יש לומר כיון דאיכא בעולת עצמו א"כ יש עשה ול"ת ואין עשה דוחה וא"ל דאינו חל על איסור דאלמנ' דז"א דמיחל חל כדאמרו ביבמות דף ל"ג דנ"מ לקוברו בין רשעים גמורים ועכ"פ לענין דחיה ודאי אינו דוחה עשה ול"ת אף שאינו חל ללקות וז"ב:

והנה אי קשיא הא קשיא דנה פריך ותיפוק ליה דהו"ל בעולת עצמו הא איכא נ"א לענין שילקה דמשום איסור אלמנה דהיא ל"ת כיון שאינו דוחה לקי משא"כ משום בעולת עצמו דאינו לוקה דהו"ל עשה ולפמ"ש דהו"ל עשה ול"ת אתי שפיר. ובלא"ה נראה דגם משום אלמנה לא ילקה כיון דמהראוי שתדחה העשה את הל"ת רק דאי אמרה לא בעינא עכ"פ מלקות אין בו דלא אמרינן דאהדריה לאיסורא קמא ועיין תוס' ביצה דף י"ב ובמלמ"ל פ"א ממעילה וגם כאן נראה לי דאינו לוקה כיון דאין סברא שיהדר לאיסורא קמא וצ"ע בזה:

ראיתי בספר חקר הלכה מהגאון אור חדש ז"ל שנדפס מחדש שבנו הקשה על הא דאמרו בב"מ דף צ"ד הא הוה מתנה עמש"ב ומשני הא מני ר' יהודה היא והקשה דמכאן אזלא הך סוגיא דאי לרב הא אמר בדף נ"א דרב ס"ל כר"י ורק באונאה מי ידע דקמחיל ולשמואל מצי אתיא אף כר"מ וגם ר"מ מודה כאן דמי יימר דקעקר דלמאלא יגנב או יאבד כלל ולפענ"ד נראה דל"מ לפי המסקנא שם דמוקי אביי דרב כר"מ ושמואל כר"י והדר ביה מסברת דמי יימר דקא מחיל או מי יימר דקעקר ועיין ברש"י ותוס' שם ובשטמ"ק שם וגם למה דאמרו שם כאן בסתם כאן במפרש וכאן הוה כמפרש בהדיא דמתנה שיהיה שומר ומ"מ יפטור משבועה א"כ פשיטא דלק"מ אלא אף להס"ד ג"כ ל"ק דלפמ"ש התוס' שם לענין כתובה כיון דקלה בעיניו להוציאה והוה קא ידע דמחיל וה"ה בזה כיון דקל בעיניו השמירה ולא יצטרך לשומרו דהרי לא יצטרך לשבע כלל ולחד פירוש לא יצטרך לשלם כלל וא"כ עכ"פ קל בעיניו השמירה וא"כ שפיר מצי אתי כרב וכאן הוה קידע דמחיל וגם לשמואל הוה ידע דעקר דהרי כיון שקל בעיניו השמירה עוקר להדיא וז"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה