אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב הלכות אפותיקי › סימן רכו

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות אפותיקי · סימן רכו

סימן רכב

סעיף ג' חייב באחריות דנפשיה בש"ס דכתובות דף צ"ז בעי מיניה מר"ש מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובתה קמבעיא ליה בדר"י דאמר ר"י ארמלתא דזבין אחריות איתמי וב"ד דזבין אחריות איתמי מאי כיון דאחריות איתמי טרפא או דלמא אחריות דנפשי' קבילית וכו' והקשה הקצה"ח הא מבואר בסי' ק"ד ס"ט אם ב"ד מוכרין קרקע להגבות למוקדם אין בע"ח מאוחר יכול לגבות וא"כ ה"ה הכא הו"ל כאילו שעבודא של מזונות קיים וא"י לטרוף לכתובה ע"ש. ולפענ"ד נראה דל"ק דכל הטעם דאין הבע"ח מאוחר יכול לטרוף הוא משום דהוה הלוקח המוקדם כאילו היה ביד הבע"ח מוקדם בעצמו דאז אין הבע"ח מאוחר יכול לטרוף ומעתה בזה דארמלתא דזבין אילו גבתה לעצמה היתה יכולה לגבות אח"כ לכתובה אילו נימא דאחריות דנפשה נמי לא קבילית על עצמה וא"כ גם הלוקח הבא מכחה לא עדיף בזה. עוד נראה דהנה מבואר בסי' ק"ד שם דדוקא הב"ד יש להם כח זה אבל אם הלוה בעצמו מכר לתת לב"ח מוקדם ב"ח המאוחר חוזר וגובה מלוקח וע"ש בסמ"ע דדוקא ב"ד דאלימו כחיהו ולפ"ז באלמנה דקיי"ל בסי' צ"ג באהע"ז דיכולה למכור אף בפני שלשה הדיוטות ודעת הרמב"ם דבדיעבד אם מכרה בינה לבין עצמה נמי מכירתה קיים וא"כ אפשר דמבעיא לן בכה"ג דמכרה שלא בב"ד שפיר יכולה להוציא מהלוקח דלא אלים כחה. ובזה י"ל הא דאבעיא דוקא במכרה למזונות ולא איבעיא במכרה למקצת כתובתה וכבר דקדק בזה בסמ"ק בשם הרא"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי דעת כמה פוסקים באהע"ז סי' ק"ג דאם מכרת למקצת כתובתה דעדיין לא הפסידה מזוני א"י למכור שלא בב"ד וא"כ ע"כ תמכור בב"ד ובב"ד דאלים כחיהו בודאי לא תוכל לגבות אח"כ מלוקח. איברא דלפ"ז יקשה מאי פשיט לה הש"ס מהא דסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר שיירה אין לא שיירה לא ודלמא מיירי שם שמכרה בב"ד ואפשר דמיירי בסתם אף כשמוכרת לעצמה שלא בב"ד. ובזה יש לישב קושית התוס' לרמב"ח דס"ל דאף אחריות דנפשיה לא קיבל מה יענה להך ברייתא. ולפמ"ש אתי שפיר דהוא יפרש דמיירי דמכרה בב"ד ומטעם דב"ד אלים כחיהו וז"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה