אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב הלכות אפותיקי › סימן רכב

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות אפותיקי · סימן רכב

סימן רכא

סעיף א' הרי הוא ע"א בלבד. כן היא שיטת רוב הפוסקים וגם דעת הרמב"ם הוא כן שיוכל לחייב שכנגדו שבועת עד אבל אם פוטר אותי שמסייעו משבועה נחלקו ה"ה והכ"מ פ"ח ממכירה ולכאורה קשה דא"כ הדרא קושית התוס' לדוכתא בב"מ דף ב' בהא דפריך ונחזי זוזי ממאן נקטו דהא אינו אלא ע"א ומאי כ"מ שיחייב שכנגדו שבועה הא בין כך ובין כך חייב שכנגדו שבועת המשנה דהוא בנק"ח ואי שיפטור המסייעו הא אינו מועיל לפטור ועיין בקצה"ח ועיין לעיל סי' פ"ז משכחת קצת כ"מ אבל בכ"ז הוא דחוק אמנם נראה דהכי אזלא קושית הש"ס דכל עיקר הטעם דתקנו במתנתין דישבע כל אחד הוא כדי שלא יהא כל אחד הולך ותוקף כדאמר ר"י. ומעתה שפיר מקשה ונחזי זוזי ממאן נקט היינו דגוף התקנה שלא יהא כל אחד ולכך הצריכו לשבע ולא יתקוף ל"ש במו"מ דבלא"ה יצטרך לשבע שבועת ע"א נגד המוכר וממילא לא יתקוף ובזה מיושב קושית התוס' שם שהקשו דלוקמא כגון דליכא המוכר בעיר דלישייליה ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ לא יתקוף שמא יהיה בעיר או שיבא ויצטרך לשבע וע"ז משני כגון דנקט מתרוייהו היינו דבאמת אם לא יתן מעות כלל בודאי לא חשו שמא יתקוף בדבר דאין לו שייכות רק בכה"ג שנתן מעות בע"כ ובזה אינו נאמן המוכר וז"ב. ובזה מיושב גם שיטת רס"י דס"ל דהמוכר נאמן מתורת נאמנות כדין וכתבו הר"ן והמגיד דהיינו דוקא בעומדין לפניו והקשו כלם דא"כ לוקמא בב"מ בנסתלקו מלפניו וגם דברי רש"י שם תמוהין דפירש בהדי' דקאי אחר שנסתלקו מלפניו וע' בקצוה"ח. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת גם לרש"י ניהו דבנסתלקו מלפניו לא מהימן אבל עכ"פ ע"א הוא ויכול להשביע כמו לכל הפוסקי' ורק דלא הו"ל תורת נאמנות כשני עדים וכיון שיכול להשביע א"כ שפיר מקשה הא מדכר דכיר ויוכל לחייב שבועה ולא שייך כדי שלא יהא כל אחד ואחד. ובד"א יש ליישב כל הנ"ל דהנה שיטת רש"י דוקא מציאה או מו"מ דלית בהו חד רמאי ודאי כיון דשניהם ראו המציאה וכ"א נתן מעות כדמוקי דנקנו זוזי מתרווייהו אבל בארגתי דחד מינייהו רמאי הוא בודאי יהא מונח. ובאמת הדבר תמוה כמו שתמה הפ"י וכבר קדמוהו בש"מ דא"כ להס"ד דאיכא חד מינייהו רמאי אמאי לא יהא מונח וצ"ל ע"כ דלהס"ד אף בכה"ג יחלוקו דלא היה חד רמאי בבירור דכ"א טוען שזכה בבירור ואפשר דנתן גם השני המעות או שמשך בלבד וע' בש"מ ומעתה שפיר מקשה ונחזי זוזי ממאן נקט היינו דעכ"פ המוכר כע"א יחשב דהוא טען שרק א' נתן לו מעות וכ"א מסייע לו וניהו דאינו נאמן לפטור המסייע אבל עכ"פ אין לך דין מרומה גדול מזה שיש ע"א מסייע לאחד וקיי"ל דכל היכא דאיכא דין מרומה צריך לסלק וכל שיטת רש"י דבאיכא חד מהם רמאי ודאי יהא מונח משום דהוה דין מרומה וכמ"ש בחידושי שם שנראה כן מהקדמונים בשמ"ק. ובזה ישבתי מה שהקשו התוס' משנים אדוקים בשטר דהרי מבואר בחו"מ סי' ט"ו דהיכא דיקח הרמאי שלא כדין אז אסור לסלק בדין מרומה דשמא יקח שלא כדין ודו"ק ומעתה נהו דבלא המוכר הוה ס"ד דלא הוה מרומה כ"כ דכל טענות הם כך שני הבע"ד מתווכחים אבל אם המוכר מסייע ומדכר דכיר עכ"פ הוה דין מרומה וז"ב ודו"ק:

והנה מכאן קשה לי על מ"ש הש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"ה דהעד לא יוכל לעשות שתי פעולות לחייב שבועה ולפטור לאותו שמסייע דהרי לשיטת ר"ת מובא בתוס' ורא"ש וטוש"ע כאן מחייב לשכנגדו שבועה ופוטר לאותו שמסייע לו וצע"ג ואולי זה סברת הרמב"ם שא"י לפטור אותו שמסייע לו ודו"ק היטב:

שם סעיף ד' בהג"ה ואמר אבי הלוקח נאמן דעת הלבוש והסמ"ע דצריך לשבע והט"ז תמה דהא דין זה נלמד מקידושין ואם מועיל לענין א"א החמור ושם ל"ש שבועה מכ"ש לענין ממון הקל. ולפענ"ד נראה דשאני קידושין דיש לו ג"כ חזקת כשרות דאם אינו המקדש נושא מקודשת חבירו משא"כ בזה דאם יבא הלוקח יתננו לו ויחזיר לו מה שאכל וע"כ הצריכו שבועה וז"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה