אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות קריעה › סימן שפג

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות קריעה · סימן שפג

סימן שפב

ס"א בין באבילות דידה. בשו"ת אא"ז בעל שער אפרים סי' צ"ז נשאל באשה שאירע לה אבלות אביה או אמה ולא נודע לה אם בעלה מותר לשמש עמה שהוא יודע קודם שנודע לה והשיב דבספר חסידים סי' תת"ו מבואר דמותר ולכאורה לאו משנת חסידים היא דהיא באמת אבלה. והנה לדעתי לכאורה ראיה מהא דאמרו בכתובות דף ד' ומי שאני לך בין אבילות דידיה לאבילות דידה והתניא מי שמת חמיו או חמותו וכו' ומאי קושיא דלמא מיירי שלא נודע לו שמת אביו ולכך אינה רשאית להיות כוחלת ופוסקת וכו' דא"כ ירצה לשמש וזה אסור וע"כ דמותר וא"כ מה בכך שישמש כמו דמותר לשמש כשהיא אבלה כל שלא נודע לה וה"ה להיפך. אך ז"א דעיקר קושית הש"ס על הא דקתני כופה מטתה ונוהגת עמו אבלות וא"כ נודע לו שהוא אבל ולא קתני ישן בין האנשים אלמא דחמיר ל"ה. אמנם עדיין יקשה בהא דפריך לעיל מיניה והא אמה של כלה קתני ופירש"י אלמא באבלות דידה נמי מחמיר התנא ומאי קושיא דלמא מיירי שלא הודיעו לה ושוב לא שייך לומר שהיא לא תשמע לו וצ"ל כיון דכל עיקר ההיתר הוא דוקא באביו של חתן ואמה של כלה והיינו משום דליכא אינש דטרח להו וכיון שכן א"א לה שלא לדעת דדרכם לטרוח בכל מילי ומסתמא תרגיש שמתה:

ובזה מדוקדק ל' הש"ס דמקשה והא אביו של חתן ואמה של כלה קתני ולענין הקושיא א"צ להביא רק דאמה של כלה קתני ולפמ"ש א"ש די"ל דאינה יודעת כלל וע"ז הביא כיון דעיקר ההיתר הוא בשביל דליכא דטרח להו ולכך לא הותר רק אביו של חתן או אמה של כלה וא"כ ע"כ יודעת זאת ודו"ק ומיהו לפענ"ד היה נרא' לחלק דבשאר אבלות היה מותר לשמש קודם שנודע לה דהרי אין חיוב שתתאבל ומידי דהוה אם הוא שמועה רחוקה שאינה מתאבלת עוד וכמו כן טרם שנודע לה כל שאינה מחוייבת להתאבל מותר בתשמיש המטה אבל באב ואם שתמיד הוא שמועה קרובה לענין גזירת שלשים כמ"ש סי' ת"ב ס"א] לכך אסור לשמש עמה קודם שחכמים הטילו חיוב להתאבל. ובזה היה מדוקדק דברי הש"ס הא אביו של חתן ואמה של כלה קתני דהם חיובים אבל בספר חסידים מבואר בהדיא גם באב ואם וע"כ צ"ע שוב ראיתי בסי' ת"ב דאף באב ואם אין חיוב להגיד לה ע"ש בסעיף י"ב משמע דליתא לחילוק זה ודו"ק:

שם ס"ד אביו של חתן וכו'. הר"ן ריש כתובות הקשה דאמאי לא נימא דינהוג אבלות כיון דאינו רק רגל דרבנן והרי ביו"ט שני נוהג אבלות כל שהוא יום מיתה וקבורה וכ' דא"כ לא יהי' רצופים דהא אח"כ בשאר הימים לא יוכל לנהוג אבלות ולא יהיו רצופים. והנה שאלוני תלמידי דהא כיון דדברים שבצנע' נוהג א"כ מהראוי היה לומר דיבעול קודם קבורה דלא חל אבלות ואח"כ ביום ב' דהוה יום מיתה וקבורה ינהוג בו אבלות ובשאר הימים אף שלא ינהוג אבלות מ"מ דברים שבצנע' נוהג וזה ג"כ עולה כמו דעולה רגל למנין שבעה אף דאינו נוהג אבלות. והנה מזה לק"מ דרגל אינו עולה באמת למנין שבעה רק למנין שלשים ולכך בעינן שינהוג שעה אחת קודם יו"ט דאז הרגל מבטל שבעה ורק לשלשים עולה הרגל וכמבואר סי' שצ"ט וכדאמרו בהדיא במ"ק דלמנין שבעה אינו עולה רק למנין שלשים וע' בס"א שם ובט"ז ס"ק ב' וז"פ. והא דשבת עולה למנין שבעה היינו משום דאי אפשר שבעה בלא שבת וא"כ עיקר התקנה היה כן וע' בטוש"ע סי' ת' סעיף י' מה שנחלקו רבינו יחיאל והפוסקים אם עולה שבת בתחלת המנין ואף בזה קי"ל דעולה משום דכן היה עיקר התקנת שבעה דא"א לשבעה בלי שבת כנלפענ"ד וז"פ. ומה שהקשו עוד לפמ"ש הרמב"ן והובא בר"ן שם שהקש' לדעת הגאון דיו"ט אחרון עולה למנין שבעה מקובר מתו ברגל וא"כ גם כאן אינו רק יו"ט דרבנן ויעלה אף שאינו נוהג אבלות וכ' דש"ה דאינו רק ספק דדבריהם ובדין הוא שיעלה אף שאינו נוהג אבילות משא"כ כאן שהוא ודאי דדבריהם שמחה היא לו וע"ז הקשו דא"כ מיושב גם קושית הר"ן דלכך ביו"ט שני נוהג אבלות ביום מיתה וקבורה דזה דאוריית' וזה אינו רק ספק דדבריהם משא"כ דודאי דדבריהם ולק"מ דאף אם היה יום שני של ודאי דדבריהם מהראוי היה שתחול דאתי דאוריית' דיום מיתה וקבורה היא מה"ת ודחי דדבריהם וע"כ לא כ' הרמב"ן לחלק רק לענין שתהיה עולה אף שאינו נוהג אבילות שפיר אמרי' דודאי דדבריהם כל שאינו נוהג אבילות למה יעלה משא"כ ספק דדבריהם אף שאינו נוהג אבילות עולה אבל אם נימא דצריך לנהוג אבלות פשיט' דדוחה אף ודאי דדבריהם וז"ב ופשוט לפענ"ד. והנה בהא דכתבו דהוה יום מיתה וקבורה ביום אחד הקשו אותי דנימא דיקברו אותו למחרת ואז לא יהי' המית' והקבורה ביום אחד והשבתי דאסור להלין המת ועיינתי בשיט' ומצאתי שגם הקדמונים כתבו כן אבל דחו דזה הוה כמלינו לכבודו ע"ש. ולפענ"ד היה נראה דדוקא כבודו של מת ולא מה שיתבזה בנו והטעם דמה שאלינין לכבודו הוא דהקבורה היא בשביל בזיוני או כפרה וכל שעושה לכבודו ליכא משום בזיונא וכפרה אבל בבנו לא שייך זאת דמ"מ המת נתבזה וגם איכ' משום בזיון של שאר החיים וצ"ע:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה