אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות קריעה › סימן שעט

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות קריעה · סימן שעט

סימן שעח

ס"א הוא הטיב וכו' אל אמת וכו'. עש"ך שכ' שבתחלה אמרי' ברכת הטוב והמטיב כתקנה ואח"כ אומרים אל אמת ומקורו מהב"י שכ' דכ"נ מהרמב"ם ולא כמו שנרא' מהטור שעוקרין ברכת הטוב והמטיב ואומר במקומה אל אמת וכוונתו דאף שהטור כ' ג"כ האל הטוב והמטיב אל אמת כל שלא אמר שלש הטבות וג' גמילות כמו שהוא הנוסח עקירה מקרי ורק שאומרים כל הנוסח הטוב והמטיב ואח"כ מוסיפין ולפענד"נ דבזה מחולקים ת"ק ור"ע דת"ק ס"ל דאומרים הטוב והמטיב ודיין אמת והיינו שאומרים כל הנוסח ומוסיפין זאת ונמצא אומר שתי פעמים הטוב והמטיב ור"ע ס"ל דיין אמת והיינו דאומרים כמ"ש בטור ונמצא אומר הטוב והמטיב רק שאומרים דיין אמת ונמצא עיקר הברכה דיין אמת אבל אומרים גם הטוב והמטיב. שוב ראיתי שכפי הנרא' גם רבינו יונה כוון לזה שכ' לפרש הפלוגת' דת"ק ור"ע דת"ק ס"ל דמלבד הטוב ומטיב שבכל יום אומר פ"ש הטוב ומטיב ודיין אמת ור"ע ס"ל דדי שיאמר פעם אחת הטוב והמטיב ודי בשיאמר דיין אמת וכוונתו דברכה רביעית אם אומר בה הטוב ומטיב ודיין אמת הוה עקרו דיין אמת ומ"מ הזכיר הטוב והמטיב וז"ב לפענ"ד. ובזה מיושב מה שהקשה אותי חכם אחד מבראד דבש"ס ברכות דף מ"ו אמרו תדע דהטוב ומטיב לאו דאוריית' שהרי עקרו אותו בבית האבל ופירש"י אליב' דריע ולפי' רבינו יונה לא עקרו אותה כלל שהרי גם לר"ע אומרה והיא תמיה גדולה ונוראה על רבינו יונה ותלמידיו והגיד שכן כ' המע"מ על הרא"ש לתמוה על תדר"י ולפמ"ש א"ש דגם זה נקר' עקירה שאינו אומר כל הנוסח הטוב ומטיב ואומר אל אמת כמ"ש בטור וזה נקר' עקירה וע"כ שהוא רק מדרבנן וגם הב"י כ' שנרא' מהטור שעוקר ברכה רביעית ואומר במקומה אל אמת והרי דקרי לזה עקירה וז"ב ובטוח אני דזכותו של רבינו יונה ימליץ בעדי דמהפיכנ' בזכותי' במילי דקושט' ודו"ק והמעיין בתדר"י שם ימצא כי כוונת תדר"י מבואר כן דלר"ע צריך להזכיר ההטבות רק שכולל במשך הברכה וא"כ עיקר הברכה היא דיין האמת. שוב ראיתי בטור סי' קפ"ט שכ' ובבית האבל מוסיפין בה מעין המאורע ותמה הב"י דמה ל' מוסיפין אדרב' שהרי משמע דעוקר הברכה ואומרים במקומה ברכת דיין האמת ולפמ"ש א"ש דבאמת גם לר"ע אומרים הטוב רק שאין אומרים אותה בפ"ע רק שאומרים אותה בתוך הברכה של הטוב כמ"ש תדר"י וא"כ הו"ל מוסיף בתוך הברכה וזה שהביא הטור הא דמר זוטר' דפתח בהטוב והמטיב אל אמת ודברי הב"י באו"ח וביו"ד קצת סותרין זא"ז ואכמ"ל ועכ"פ דברי התדר"י נכונים דלשאר המפרשים קשה טוב' למה לר"ע אין אומרים הטוב והמטיב וניהו שאינו מה"ת אבל מה אכפת לן אם יאמרו הטוב ואח"כ יוסיפו עוד ברכה ובשלמא בפועלים עקרוהו משום טרד' דפעולה אבל באבל מה טעם יש בה והוא בטל ממלאכ' וכל דבר וע"כ דברי התדר"י עיקר ודו"ק:

והנה הרמ"א כ' לוקח נפשות במשפט ובאמת שהבה"ג חולק ע"ז דאין לומר במשפט דיש נספה בלא משפט ובתדר"י נחלק עליו דפשיט' שהקב"ה צדיק בדינו וישר הוא ע"ש ובהגהת האלפסי שם תמה ג"כ על הבה"ג וקצת ט"ס יש שם במ"ש ומדאוריית' שאין לו מובן כלל אבל כוונת דבריו ברור מללו דעכ"פ ע"פ רוב דרכיו משפט ואם יקרה לפעמים שיש נספה בלא משפט מ"מ המקרה לא יתמיד. והנה זה רבות בשנים אשר כתבתי ליישב הדברים דהנה כבר נודע כי יש להקב"ה תארים עצמיים ותארי הפעולות אמנם התארים העצמיים לא יובנו בחיובי כ"א בדרך השלילה עד"מ באמרו חכם הכוונה שאינו סכל אבל חיוב העצמיי אין חקר לתבונתו והנה כבר נודע כי עם השלילה צריך שישלל הדבר לגמרי משא"כ בדרך החיוב' אינו מוכרח שיהי' בכלו עד"מ באמרך שזה גבור א"צ שיהי' גבורתו כשמשון הגבור כי להחיובי אין שיעור וערך אבל באמרך שזה אינו חלש צריך שלא ימצא בו איזה חולש' שאל"כ מה שללתו ע' בעקידה פ' קדושים פ' חמשה וששים לא תחשוב שמחלק ע"ז והוא מדבר בהבדל בין הפוך ושלילה אבל עכ"פ בהיפוך מודה גם הוא לדברינו ובתארי השלילה של הבזרא יורה בבירור על היפוך המוחלט והנה המעיין בעקריים פ"ז ממאמר ב' ומאמר שלשים ובמורה בפכ"ב מח"א ימצא כי זה התואר לוקח נפשות במשפט אינו תואר הפעולות כמו רחום וחנון רק תואר עצמיי או עכ"פ מקרי שהוא עכ"פ היא השופט הוא המשפט כמו שאנו אומרים המלך המשפט ועמ"ש הב"י באו"ח סי' קי"ג בברכת המלך המשפט וא"כ אין ענינו רק לתאר ולשלול שאינו כביכול אינו משפט והנה כבר כתבתי כי בתואר השלילה אם הוא בדרך ההיפוך אז צריך שלא ימצא שום התנגדות ומעתה כיון דכתיב יש נספה בלא משפט ניהו דהמקרה לא יתמיד עכ"פ א"א לתארו בתואר השלילה ובדרך החיוב ל"ש תואר בתארי העצמיי והמקרי והפוסקים דס"ל לאומרו סוברים דהתואר לוקח נפשות במשפט היא תואר הפעול' וקאי על מה שלוקח נפשות זה לוקח במשפט ובתארי הפעולות יצדקו גם בצד החיוב כמבואר במורה ובאפודי ובעקידה שם וע' בהקדמת הרמב"ם לשמנה פרקים בהקדמת הרב מהר"ש אבן תבון ובפירוש חסד לאברהם שם וא"כ בתארי החיוב יצדק שם התואר אף שע"פ המיעוט יוצא מגדר זה וכמ"ש זה אמרתי רבות בשנים בימי חורפי וכעת הרחבתי הדברים. אמנם כעת בלמדי ברי"ף בברכות פ' הרואה תמהתי שהרי אמרו שם והמית אתכם בדין וכתבו תדר"י שאף שלפעמים יש נספה בלא משפט מ"מ בודאי כל דרכיו צדיקים וישרים ע"ש וא"כ למה לא השיג מזה על הבה"ג. ובאמת בלא"ה ל"ק קושית הבה"ג דבמשפט צדק יש גם בב"ד של מטה על שני פנים יש אשר הצדק נגלה ומבואר לכל ויש אשר כפי הראות נרא' כמשפט עול אמנם בהעמיק בדברים ואשר יוכל לצאת מזה בסידור ההנהג' אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמגדר מלתא וזה באמת ג"כ משפט צדק והנה באמת גם במשפט של מעלה נמצאו שני פנים יש אשר הצדק גלוי לכל ויש אשר המשפט צדק נסתר ונרא' כמתנקם ח"ו ובאמת זה רק לעינים עוורות כמונו אבל להמשכילים סתרו ינעם ועד"ז פירשתי מה שתקנו בתפל' מעטהו קנאה באפד בקמה סתרו יושר והיינו שרק עוטה במעטה קנאה נאפד נקמה דהיינו במשפט המעטה והאזור אשר נגלה לעין כל אבל הבגדים הפנימיים הם יושר וז"ש סתרו יושר והנה באמת הקב"ה לוקח נפשות במשפט אבל ע"פ הרוב יתראה המשפט גלוי לכל ולפעמים לא נגלה המשפט וז"ש שלמה בחכמתו יש נספה בלא משפט אבל הוא לפי ראות עיני בשר אבל סתרו יושר ודו"ק היטב וע' בברכות דף נ"ח ע"ב שם הגירס' ואסף אתכם בדין ורבינו יונה גרס והמית אתכם בדין וכן היא גירסת הפוסקים:

עוד נ"ל להוסיף עוד מה שנ"ל בביאור דברי תדר"י דהנה הא דפריך הטוב והמטיב אין דיין אמת לא אין לו מובן דמה קושי' ואם כי הכוונה דבאמת היא פורענות ומסתבר לברך דיין האמת אבל אין הקושי' תלוי במה דמברך הטוב והמטיב והיה לו לפרוך איך אפשר דדיין האמת לא יאמר. אך נרא' דהנה אמרו בסנהדרין דף מ"ב ולברוך הטוב והמטיב א"ל אטו כי חסר מי מברכין דיין האמת דלברוך הטוב והמטיב ולברוך לתרוייהו כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן ופירש"י כיון דעולם כמנהגו הוא אין כאן דין פורעניות בחסרונה ולא הטבה לפי חסד במלאותה ע"ש והנה כי כן כבר נודע מ"ש הכוזרי לחלק המיתות לארבעה טבעיות אלקית בחיריית מקריית ולפ"ז מה שהוא בטבע הבריא' שהאדם כשמלא שנותיו וימות ע"ז לא שייך דיין אמת כמ"ש רש"י אך מפני שאין מיתה בלא חטא והיא מיתה אלקית לכך שייך דיין אמת ולכך תקנו גם הטוב והמטיב שבלי ספק יש בו חסד ג"כ ולכך פריך שפיר הטוב והמטיב אין דיין האמת לא והיינו שאם נימא דלא שייך דיין אמת שמא היא מיתה טבעיית א"כ פשיט' דלא יפול הטוב והמטיב בזה כמאמרם בסנהדרין ולכך ר"ע דס"ל דמברך דיין אמת ולא הטוב והמטיב לא שיעקור ברכת הטוב והמטיב לגמרי דזה אי אפשר דהא מברכין בכל יום הטוב והמטיב נגד דיין האמת חלילה כשאירע מקרה רעה רק שדי בברכת הטוב והמטיב של בהמ"ז בלבד לא שיחדש ברכת הטוב והמטיב מחדש ורבנן ס"ל דמחדש ברכת הטוב והמטיב בפ"ע כיון שמברך ברוך דיין האמת. ובזה תמוהין דברי הבה"ג שכ' שאין לומר לוקח נפשות במשפט לפי שיש מיתה בלא חטא ותמהו תדר"י שאף שיש מיתה בלא חטא כל דרכיו משפט וגם בגליון הד"ת הוסיף שאף שיש נספה בלי משפט המקרה לא יתמיד ולפמ"ש יש לתמוה ביותר שהרי תקנו דיין אמת והטוב והמטיב וע"כ שלאו אורחייהו בהכי ואינו מיתה טבעיות כ"א אלקית. אך נרא' דאדרב' זה דברי בה"ג דאיך שייך שלוקח נפשות במשפט וא"כ הוה כי אורחי' ולא שייך דיין אמת דהא בבריא' היה כן בטבע שאדם עלול למיתה וע"כ משום שיש מיתה אלקית או מקריית שאינו כי אורחי' וא"כ לא שייך לוקח נפשות במשפט ודו"ק היטב:

שם ס"ה אבל מצטרף. עש"ך דמדברי המרדכי משמע שאין האבל מצטרף בסעודת הבראה וע' בהגהת דג"מ שתמה על הש"ך שבמרדכי לא כ' רק דאין מצרפין אותו לעשרה וע"כ כ' דעכ"פ לזימון של ג' מצטרף ע"ש ואני תמה דלדבריו יקשה בהא דאמרו בכתובות דף ח' כי הניא ההיא בברכת המזון ופירש"י להצטרף לג' לזימון א"ש למה אמר כי קאמר ר"י בשורה וע"ז הקשו לו ברכה בשורה מי איכא ולמה לא קאמר דהא ר"י מיירי בעשרה דהא פירש במימר' השניה מפורש ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין א"כ לענין להצטרף לעשרה שפיר אין מצרפין אותו וגם אף אם נימ' דמימר' ראשונ' אר"י בסתם ומיירי גם לג' ולכך הוצרך לשנויי בשורה עכ"פ מה מקשה אמימר' השני' דר"י ברכה בשורה מי איכא והא דשם כיון דמיירי בהדי' לענין עשרה שפיר יכול להיות בבהמ"ז ואינו מצטרף לזימון והוא קושי' נפלא' וע"כ כדברי הש"ך דכוונת המרדכי דאין מצטרפין לזימון כלל אף לעשרה ומכ"ש לג' דחמיר ואדרב' מצינו דלעשרה עושין אותו סניף וקיל מלשלשה וע' באו"ח סי' נ"ד ובסי' קצ"ט ולכך כ' המרדכי דגם לעשרה אין מצטרפין ומכ"ש לשלשה. ובזה יש ליישב הא דקאמר הש"ס שם אלא כי קאמר ר"י ברחבה והקשו בתוס' דמשמע דגם מימר' ראשונ' מיירי ברחבה ולמה אמר תרתי ולפמ"ש א"ש דלפמ"ש הש"ך באמת בברכת המזון היה ראוי להצטרף ולסעודת הבראה אין מצטרף וא"כ המימר' הראשונ' קמ"ל דלשלש' אין מצטרפין וכיון שלא הי' עשרה דאז עכ"פ צריך לסעוד סעודת הבראה משל אחרים בשלש' אין מצטרף ובשניה קמ"ל דלעשרה אין מצטרף וא"כ כיון דלעשרה אין מצטרף כ"ש לשלש' י"ל דהו"א דלשלשה א"כ יתבטל מכל וכל סעודת הבראה הו"א דלצטרף קמ"ל וגם יש ליישב בפנים אחרים. אמנם אי קשיא לי הא קשיא מה פריך הש"ס ברכת רחבה כל שבעה מי איכא והא רבינו ירוחם כ' דמפני תקנת עניים שאין להם מה לאכול נהגו לעשות סעודת הבראה כל שבעה שיהי' להם מה לאכול והובא בב"י כאן וא"כ מה קשיא הא משכחת לה כל שבע' ואולי עכ"פ ניהו דהסעוד' רשות כל שבעה אבל הברכ' לא נתקנה ע"ז אבל עדיין צ"ע דכל ענין הברכ' אינה רק רשות והוספ' ולמה לא יוכל להוסיף מה שירצה ובפרט דמצוה הוא עושה וצ"ע. והא דחתנים מן המנין ואבלים אין מן המנין עפמ"ש בטעמו דעל כל בי עשרה שכינת' שריא ובאבל אין השכינ' שורה במקום עצבות לכך האבל אינו מצטרף. ואני אמרתי בפשיטות דבשלמא באבל דנתקנה בשביל האבל ומנחם אותו שיגדור פרצתם וכדאמרו בכתובות שם א"כ איך יצטרפו והא הם המתנחמים ולא המנחמים אבל ברכת חתנים שכמעט כל הברכות עקרן נתקנו נגד הזווג מה שברא אדם וחוה וזווגם וכל ענין הזווג אבל לא בא לנוכח אותן הזווג ואף ברכת שמח תשמח רעים אהובים אף שקאי על אותן רעים אהובים מ"מ נקט לה בל' נסתר רעים אהובים דקאי על כל חתן וכלה וא"כ שפיר יוכלו להצטרף גם החתנים מן המנין ודו"ק היטב. ולפ"ז שוב נר' דדברי הדגול מרבבה נכונים דמשמע דקאי על צירוף עשרה ובפרט לדברי הפ"י אבל לפמ"ש אינו מוכרח ודו"ק. ומופלג אחד הקשה לטעמי של הפ"י אמאי מצטרף אבל לקדוש' ולברכו לעשרה ואמרתי לו כיון דעשר' שכינה קדמה ואתיא א"כ שפיר מצטרף אבל משא"כ בברכת אבלים שעיקר הברכה היא על האבל והשכינ' אינה שורה במקום עצבות ודו"ק היטב וע' רש"י במגלה דף כ"ג ושם נרא' הטעם כמ"ש:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה