דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
הלכות קריעה · סימן שסח
ס"א בהג"ה אם צריך לרפוא' שרי היינו דוקא במקום שאינו אסור רק משום קלות ראש אבל במקום שאסור בהנא' כגון בקבר בנין זה אסור אף לרפוא' וכמ"ש בד"מ וכתב שכן משמע בסנהדרין דף מ"ז וכוונתו מהא דלקחו לאשתא בת יומא ולא התיר שמואל רק משום דקבר עולם הוא אבל בקבר בנין אסור אף דהוא לאשתא בת יומא כנ"ל בכוונתו. ובזה לא הבינותי מ"ש בת"ה סי' רפ"ד דהפירות אילנות של בה"ק מותר להנות כדי להציל מיד המושל הבה"ק כלו וכמ"ש הרמ"א כאן בשמו והביא ראי' מהא דהתיר המרדכי לרפואה ולפמ"ש יש לדין דהנה האילנות כפי הנלפע"ד הוה תלוש ולבסוף חברו ומכ"ש הפירות של האילנות והרי גם בע"ז קי"ל בסי' קמ"ה ס"א דהעלים והשריגים והפירות שיוציא כ"ז שנעבד דאסור ואף דאילן עצמו שרי שם כאן יש לדון אף על האילן ועיין בש"ך שם ס"ק ג' וס"ק ה' וא"כ גם לרפוא' אסור וממילא דמהראוי לאסור בזה וצ"ע כי היא הערה גדולה לפענ"ד וע' בב"ה סי' שס"ד:
והנה בשנת תרל"א ה' נצבים וילך נשאלתי מהגבאים הממונים על בית החפשית פה לבוב הנקובים בשמותם שפיטאהלפערוואלטירס היות כי נתיסד' חברה הנקרא בשם מקימי מעפר דל והם נתחברו להקים מצבות השוכבים בארץ ולחדשם והנה עפ"י המצבות וסביבותם יש עשבים הרבה ואילנות וצריכין לעקור אותם ולסקל הדרך שיוכלו לבא להמצבות והנה עקרו העשבים והאילנות ורצו למכור אותם לצורך אפייה אצל נחתומים והגבאים הממונים הנ"ל אמרו כי שייך להשפיטאהל ונשאלתי בזה ואמרתי דיש לאסור כמ"ש כאן שיש לשורפן במקומם ויש בזה ב' איסורים מצד קלות ראש הנאמר במגלה ומצד דאסור בהנא' דהו"ל כתלוש ולבסוף חברו באילנות. והנה מצאתי בשלטי גבורים שסביב הרי"ף פרק נגמר הדין ודעתו לחלק בין קברות של רבים דיש לו דין בתי כנסיות ובין קבר של יחיד. והנה מה שהאריך לבאר בזה דברי הרמב"ם פי"ד מאבל לא נהירא לפענ"ד דאין דרכו של רבינו לחדש מדעתו דינים וחלוקים שלא נזכרו בש"ס אבל הדין דין אמת דבה"ק של רבים ודאי אסור וע"ש מה שחידש דקברים דידן אפילו פינו המת אסור דכל אחד קנה מקומו ע"ש. ובאמת בדברי רבינו נ"ל מה שהשמיט הך דאין מרעין בהמות נ"ל דהוא בכלל מ"ש רבינו ואין ניאותין בהם כמ"ש הרב בעל מרכבת שם וז"פ וברור. ובאמת מ"ש התה"ד שם בשם המרדכי דדוקא לרפוא' מותר ואל"ה שייך קלות ראש ולכך שורפן במקומן הנה הר"ן כתב דשורפן במקומן דאסורין בהנא'. אמנם כפי הנרא' המרדכי אזיל לשיטתו דמפרש דמ"ש אין מרעין בהמות היינו בקרקע עולם ואפ"ה אסור משום קלות ראש וכ"כ התוס' א"כ ק"ל דהא בקרקע עולם מותר כדאמר גבי קבר רב והוצרך לחדש דאף קבר עולם אסור משום קלות ראש ולרפוא' ליכא קלות ראש אבל הר"ן כפי הנרא' מפרש דמיירי בקבר בנין ואסור משום דאסור בהנא' אך מה דאסור עשבים דהוא מחובר משום דכל שיש בו תפיסת יד אדם שחפרו ועקרו עשבים ונתמלא אח"כ שוב אסור בהנא'. ובזה יש ליישב קושית התה"ד מה דהמרדכי הקשה על דאמר ושורפן במקומם והקשה מקבר דרב ולא הקשה לעיל מיניה דאין מרעין בהמות ולפמ"ש יש לומר דשם לא קשה כיון דמלקטין עשבים ומרעין בהמות א"כ מה שנופל אח"כ להקרקע הו"ל תפיסת יד אדם ואסור דלא מקרי קרקע עולם אבל מהא דאמרו ואם לקטן שורפן במקומן קשה דמה שליקט שוב לא נאסר דהו"ל קרקע עולם ולמה יהי' אסור מה שליקט וע"כ משום קבר וא"כ למה מותר בקבר רב ולכך אמר דמשום רפואה ליכא קלות ראש כנלפענ"ד וא"כ לענין דינא כל מה שעקרו נאסר משום קלות ראש וכבוד המתים וגם יש לאסור מדינא כמ"ש דאסור בהנא' וכפי מ"ש דיש לו דין תלוש ולבסוף חברו וכמ"ש וע"כ פסקתי דאסור להנו' ממנו רק לעשו' בו צרכי מתים דהיינו לתת עצבו' למי שהוא עני וא"ל ליקח ולסייע למצבו' שנשברו וכדומה צרכי מתים תכריכים וכיוצ' בו וכמו מותר המתים וד' יגדור פרצת ב"י ברחמים וע' בחידושי ריטב"א במגלה שם מ"ש בשם הרמב"ן וזהו קרוב למ"ש הרמב"ם וא"צ לדברי הש"ג בדברי הרמב"ם ודו"ק: