דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
הלכות קריעה · סימן שדמ
סי"ח מספידין ת"ח ונשותיהם בבהמ"ד אבל לא שאר העם מקורו במגלה דף כ"ח דאין מספידין בהם הספד של יחיד אבל קורין בהם ומספידים הספד של רבים ופירש"י שכל שמתאספים רבים ובהכ"נ ראוי לכך וע' באו"ח סי' קנ"א ובשו"ת פאר הדור להרמב"ם סי' ע"ז מבואר בהדיא דהספד של רבים היינו דוקא כשמת אחד מגדולי הדור או אדם כשר שנפטר לעולמו אז מותר להספיד והטעם נראה לפענ"ד דבאמת בהכ"נ לא נעשה רק לתפל' ולקדוש' רק אם מספידים גדולי הדוד זה ג"כ צורך קדוש' שיתעוררו העם לעשות תשוב' וזה כל יסוד קיבוץ בבהכ"נ לתפל' ולקדוש' ולתשוב' על עוונות ולכך כתב הרמב"ם שגם על אדם כשר שנפטר ג"כ בכלל הספד של רבים משום שגם כם צריך לבכות על אדם כשר וצריך לקרוע כששומע בין מית' לקבור' כמבואר סי' ש"מ וא"כ יתעוררו בהספידו לעשות תשוב' וזה מותר ורש"י דפירש במגלה דף כ"ח משום שהוא בית גדול וראוי להתאסף בו עם רב היינו משים דרצה לתת טעם למה מספידין בבהכ"נ דוקא ולא ברחוב ואמר מפני שהוא גדול וראוי שיתאספו העם אבל טעם ההיתר הוא מפני שמתעוררים בתשוב' הארכתי בזה אף דהם דברים פשוטים מפני שראיתי להגאון מוהר"ם ז"ל אבד"ק אונגוואהר בספרו אמרי אש חלק או"ח סי' ט' שהאריך שם שאסור להעמיד התופ' בבהכ"נ והביא שם דברי רש"י והרמב"ם אלו וכל דבריו שם אהובים וחביבים אבל לא ביאר הטעם שמותר להספיד ולפמ"ש מבואר היטב משום שעי"ז מתעוררים לתשוב' אבל להעמיד החופ' וצריכין להיות שם אנשים ונשים בתערובות זה לא אמר אדם מעולם וכבר אמרו בסוכה נ"ב אם בשעת ההספד כך בשעת שמח' לא כ"ש וז"ב ופשוט וע"ש סי' יו"ד. ובזה אני אומר דצדקו דברי הבית הלל ביו"ד סי' קכ"ד ובאהע"ז סי' למ"ד שהשיג על הריב"ש שכתב דב"ה דינו לענין גיטין כסמטא והוא השיג עליו דבהכ"נ יש לו דין חצר השותפין ובב"ש סי' למ"ד ס"ק ט' רצה ליישב דדוקא לענין גיטין וקידושין דרגילין לעשות בבהכ"נ לכך יש לו דין סטמא. והנה במחכית קידושין ודאי אינו רגיל בבהכ"נ ול"מ בזמן הזה דמקדשין תחת החופ' ואין דרך להעמיד החופ' בבהכ"נ והרמ"א בסי' ס"א כתב דנהגו להעמיד החופ' תחת השמים וגם לפי זמנם שהיו נוהגין לקדש לבד ואח"כ החופ' אבל בקידושין שיש שם אנשים ונשים כל הקרובים וקרובות כנהוג אסור בבהכ"נ. ובאמת בריב"ש לא כתב רק לגבי גיטין והם למדו גם לקידושין אבל גם בגט הוא קיבוץ רב וגם נשים בתוכם הקרובות וזה לא נכון בבהכ"נ ואולי כוונת הריב"ש בחצר בהכ"נ ול"ק מנדרים דשם מיירי בבהכ"נ עצמו אבל גם זה אינו נכון דגם חצר בהכ"נ מקודש ואינו ראוי שיהי' תערובות אנשים ונשים כנלפענ"ד ודו"ק. והנה בשו"ת בית יעקב סי' פ"ג כתב דת"ח מופלג בדורו שמת אף שאמר אל תספדוני אין שומעין לו והביא ראי' ממ"ש התוס' בסנהדרין דף מ"ו דמלך שאני ומכ"ש חכם דכבודו גדול. והנה בעת פטירת דו"ז רבינו הגדול בעל ישועות יעקב זצלה"ה כתבתי בזה ענין גדול. והנה כעת בשנת תרכ"א דר"ח אייר הקשיתי מהא דאמרו בברכות דף י"ב ע"ב דלמא מלך שאני ושם קאי ג"כ לענין שאול ומבואר דמלך עדיף יותר מת"ח והרי נביא עומד לפני מלך אלמא דמלך שאני. ולכאור' רציתי לומר דש"ה דהיה ת"ח ומלך אלא דלפ"ז גם הראי' שהביא הב"י מדברי התוס' ג"כ אינה ראי'. והנה הרב הגדול הדיין מוה' חיים יוסף עלינבערג כ"י הקשה דהא חזינן דשאני מלך דל"מ למחול על כבודו משא"כ חכם. והשבתי דז"א דשאני התם דתורה דילי' הוא ומצי למחול אבל שם שמת לא נוכל למחול על כבודו. אך אכתי קשה דכל שהת"ח צוה שלא להספידו יש לומר דמצי מחיל מיהו אם הספידא יקרא דחיי לא מצי מחיל כבוד אחרים ודו"ק היטב: