אור ברסלב

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות חלה · סימן שכט

סימן שכה

ס"ד כל המתחייבת ע"י. דעת הרש"ל דא"צ לברך והט"ז תמה דלמה לא יברך ככל ספק דבריהם ולפענ"ד כוונת המהרש"ל זקני ז"ל משום דכל שאינו רק מחמת גזירה שמא ימלך לאפותו ל"ש ברכה וכמ"ש הר"ן לענין חצר שיש לו שני פתחים דל"ש לברך דאינו רק משום חשדא וה"ה כאן כיון דאינו חייב באמת שעושה ע"מ לבשל ורק דשמא ימלך לאפותו או כשאפה מעט נתחייב כלו ע"י והיינו משום חשדת הרואה שאפה ממנו מעט ואמר שנאפה כלה ואכל בלא חלה וע"ז ל"ש לברך. אבל באמת הרשב"א בתשוב' סי' תקכ"ה כתב לענין בן פקועה דג"כ אינו רק משום גזירה משום חשדא ואפ"ה כל שחייב בשחיט' צריך לב רך וע' בפר"ח סי' י"ג ובכו"פ שם שכתבו דהעיקר כרשב"א וא"כ גם כאן צריך לברך. וראיתי בט"ז כאן שכתב דגם הב"ח הסכים לברך והביא ראי' מהרשב"א ועיינתי בב"ח והביא דברי רשב"א אלו ושמחתי שכוונתי לסברתו וע' בגנת וורדים כלל א' סי' כ"ד שהאריך בדברי מהר"ם אלו במה שלא אכל כ"א בתוך הסעוד' והקש' דממנ"פ אם קבע עליו היה לו לברך כמו בפת הבאה בכסנין ואם לא קבע עליו אז צריך ברכה לפניה כדין דברים הבאים שלא מחמת סעוד' ע"ש ול"ק להמעיין בסי' קס"ח וסי' קע"ז באו"ח דגם בדברים שבאים בתוך הסעוד' לא מחמת סעוד' אם הם ללפת בהם את הפת א"צ לברך ובלא"ה ל"ק מכמה טעמים אמנם בגוף הדין שכתבתי למעלה דהדין עם הט"ז שיברך וכמ"ש הרשב"א דלא כהר"ן נרא' לפענ"ד ראי' ברור' לזה ממ"ש התוס' במנחות דף מ"ד לפי גירסת הצ"ק שם דטלית שאולה פטור לעולם ורק לאחר שלשים חייב מטעם מראית עין דמחזי כשלו וכן קי"ל באו"ח סי' י"ד ואפ"ה מברכין וזו ראיה ברור' להרשב"א ודו"ק היטב. וראיתי במהרי"ט אלגזי בחידושיו להלכות בכורות בדף מ"א ע"ג וע"ד מספרו שהאריך להקשות דברי הר"ן פרק כיצד מברכין עם דברי הר"ן פרק כ"ש סותרין בענינים אלו ועמו הסליח' דבברכות לא חיבר הר"ן רק תלמודי רבינו יונה ובפסחים הוא מדברי הר"ן וע' כיוצא בזה בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' נ"ב:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה