אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות בכור בהמה טהורה › סימן שיא

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות בכור בהמה טהורה · סימן שיא

סימן שי

סעיף א' החשוד למכור בכור לשם חולין כן פירש הרמב"ם והטוש"ע הא דאמרו בבכורות דף כ"ט ע"ב החשוד על הבכורות אבל רש"י פי' שם דחשוד להטיל מום בבכור ובמהרי"ט אלגזי שם אות ל"ב ובדפי הספר דפוס פ"ב דף כ"ט האריך בזה וכתב דלכך לא פירש"י כן משום דלא שכיח חשוד כזה שמה"ת ישחוט בכורות בחוץ דאכילת קדשים בחוץ הוא בכרת אבל להטיל מום אינו רק בלאו וכמ"ש רש"י בבכורות דף ל"ו ד"ה אבל הכא. איברא דעדיין תמוה דהרי רש"י פירש אח"כ בשר צבאים דזימנין דמזבין עגל בכור תם ואומר שבשר צבאים הוא וגם בד"ה שמעו רבנן כתב דבכור תם הוא ובכורתם טעון קבורה הרי דמיירי בבכור תם וכבר הרגיש בזה המהריט"א שם ונדחק וגם בפ"ה דף ע"א הביא דברי רש"י האלו והאריך בהם ע"ש שנדחק ולפענד"נ דהן אמת דלענין שיאכל קדשים בחוץ הטלת מום קיל דזה אינו רק בלאו אבל אם חשוד למכור בכור תם בחזקת שאר בשר אז אף ששחטו יש לחוש יותר ששחטו ע"י אחר ולא עבר זה רק על לפני עור ולא עשה מעשה בידים ואף שהשוחט קדשים בחוץ חייב מ"מ כל ששחטו ע"י אחר לא עבר רק על לפני עור שלא גלה לו שהוא בכור ואם מטיל מום בין על ידו או ע"י אחר ואף ע"י עכו"ם עובר בלאו דלא יהי' קרי בי' לא יהי' ואף ע"י גרמא אסור וזה איסור יותר חמור בעיני אנשים שיעבור בעצמו ממה שיחשד על לפני עור שזה קל יותר כדאמרו בע"ז בפ"ב גבי בעה"ב שבסוריא דחשידי על לפני עור ואינם חשודים לאכול בעצמם כמ"ש הרשב"א ודלא כמ"ש הרא"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ב שכתב להריב"ש דפירוש הרא"ה אינו מחוור דפשיטא דלפני עור קיל יותר ממה שעושה בעצמו מ"ש ויש ראיה לזה ממה דמבואר בתוס' ב"מ דף יו"ד דבלפ"ע שייך שלד"ע משא"כ היכא שהוא ב"ח ע"ש ולפ"ז שפיר כתב רש"י דהוא חשוד להטיל מום ולפ"ז לענין שיאכל בעצמותו זה אינו נחשד אבל שמוכר הבשר שפיר נחשד יותר שהוא תם ולכך אסור ליקח ממנו בשר צבאים דשמא תם הוא ומוכרו דעל לפני עור חשוד יותר ולכך שפיר כתב דשמעי רבנן ומפסדי ליה דהרבנים יחשדו אותו שמכר תם. ובזה א"ש מה דקשיא לפירוש הרמב"ם וטוש"ע מה"ת יחשדו אותו שהוא תם והלא נוכל לתלות שהוא הטיל בו מום והוה איסור קל ועכ"פ לאחרים יהי' מותר וכמ"ש הש"ך סי' שי"ג ועמ"ש שם בחידושי די"ל דגם לעצמו מותר כיון שהוא פסידא גדולה וכמ"ש מהרי"ט אלגזי בדף ע"ב לצדד כן ע"ש ובחידושי שם שהארכתי בזה ולפמ"ש רש"י א"ש דהרבנן יתלו דחשוד על לפני עור יותר ממה שיעשה בעצמו. ובזה מיושב קושית מהריט"א שם ובדף ע"א דלרש"י דחשיד להטיל מום ג"כ אינו רק קנס דרבנן וא"כ מה"ת לחוש כ"כ והא יש ס"ס ובאמת שלפענ"ד לא שייך בזה ס"ס דהכל ספק א' דשמא אינו בכור או שהטיל בו מום מיהו ספק אחד מתיר יותר מחבירו אבל לפמ"ש א"ש דטפי עדיף לחשוד שמכרו תם ולא עבר רק על לפני עור ובזה הוה איסור כרת גם לאחרים וע"כ נחשד ואסור ליקח ממונו וז"ב ודו"ק היטב.

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה