אור ברסלב
דברי נחמיה אורח חיים שאלות ותשובות › סימן מד

דברי נחמיה אורח חיים· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

שאלות ותשובות · סימן מד

סימן מג

(לסימן תקע"ט)

תשובתו אשר השיב:

אהובי ידידי פלוני אלמוני המקום ינחמנו כו' וכו'. המכתב לסמילאיין עדיין לא נזדמן ע"י מי לשלוח ואפשר אסע בעצמי. ויחדו נמתיק סוד ואז אודיע גם דעת כבוד אאמו"ר הרב שי'. כי למעשה ודאי צריך עיון גדול וישוב הדעת וקשה להיות רואה את הנולד (ובדרך כלל שב ואל תעשה עדיף ולכאורה י"ל דעל כה"ג אמר קהלת אם רוח המושל כו' כדפירש"י מקומך אל תנח כפשוטו) וכעת לא באתי כ"א לעשות מצותו להקדים התשובה ועל של תורה באתי הנה מה שהפיג לבו מלהאמין לעדות של הרי"ל ז"ל בשם איש אלקי הבעש"ט זצ"ל זי"ע בפי' הגמ' דס"פ א"נ. דמיירי דדוקא שהביש לי' נמשך מהאי מתא. משום דלמ"כ בש"מ ובתשובת הרשב"א וסי' י"ט ובמיוחסות סי' רפ"ה). הנה אצלי הדבר מתקבל מאד לדבר ה' אמת (ויצא כן מפיו הק'). א' שכן ראיתי הנוסח בחופת א"ר שבסוף ס' ר"ח כו' ע"ש שהרי כ"מ מפירש"י ונ"י והש"מ ב' שיטה שפי' הוא דאין נענין משום שהם גרמו לעצמם ואיך שייך לומר כן בכל הרעות המתרגשות ר"ל אלא כשהביש לי' הוא מהאי מתא שייך לומר למה אינו יוצא והרי זה דומה לאשתו מושלת עליו שנראה הפי' ג"כ למה אינו מגרשה (אם אין כתובתה מרובה) ועוד שכ"מ פשטא דגמרא חדא דאל"כ איך נכלל זה בלשון קונה אדון לעצמו שבברייתא ועוד שפשט הלשון דשלשה צועקין כו' משמע דקא חשיב ג' מיני בעלי יסורים פרטיי'. וכמו כל הני דחשיב התם ולא משמע דקונה אדון יהי' מיירי מבעל יסורים כללי רק משום שמחסר. פרט א' מדרכי התשובה ועוד דא"כ תיבת בהאי מתא מיותר והל"ל דביש לי' ולא אזיל כו' ובר מדין הענין מצד עצמו הוא דבר תמוה ביותר לומר דכל מאן דביש לי' בכל מיני רעות המתרגשות ח"ו ר"ל יהי' מן הצועקין וא"נ ח"ו משום שאינו מקיים פרט א' (קטן) מדרכי התשובה דא"כ לא שבקית חיי כו' ולא הוזכר שינוי מקום בפ"ק דר"ה (די"ו ב'). כ"א שי"א שגם זה מקרע גז"ד אבל לא לומר דלא סגי בלא"ה ח"ו והלא ד' דברים קחשיב התם לכ"ע שמקרעין גז"ד. (וכש"כ קודם חיתום גז"ד הרבה ריוח והצלה כו') וא"ל ג"כ ששינוי מקום חשיב דבר קל ביותר ושלכן נענש על שאינו חס ע"ע להחיש מפלט לו בתרופה קלה כו'. הלא שינוי השם קל יותר ולמה לא אמר נמי כאן ולא שינה שמו כו' וביותר תמוה דהלא צעקה עצמה מיחשב התם ראשונה מהדברים המקרעים גז"ד ואיך יאמר כאן שצועקין וא"נ כו' (וזה ודאי א"ל דהכוונה בד' דברים עד דעביד לכולהו אלא או או קאמר כדמוכח מקראי שהביא שם וכדאמר ר' יצחק גופא שם ע"א יפה צעקה בין קודם גז"ד בין אח"כ). ובפ"ק דברכות אם רואה אדם שיסורים באים עניו יפשפש במעשיו כו' ע"ש כל הסוגיא וכן בכ"ד שמזכירים עניני תשובה ועצות לחטאים וליסורים. ולמה לא א' שיעקור דירתו למקום אחר (ופשיטא שלא ניתן להאמר שהכל מיירי אחר שכבר שינה מקומו (ושמו) ולומר דלא סגי בלא"ה שלא יהי' מן הצועקי' ואין נענין ח"ו). ואף גם בספרי מוסר מסופקני אם הובא כלל ענין שינוי מקום (וגלות שהיו נוהגין בו קצת גדולי עולם הוא ענין אחר כמשי"ת בסמוך וגם זה רק לתוספת תשובה ומירוק וכה"ג אבל לא נשמע מי שהיו עוקרי דירתם למק"א וכש"כ שאין לנעול בזה דרכי הבע"ת ולומר שכל שלא עשה כן יהיה מן הצועקין כו' ח"ו לומר כן שהרי לא נראה ולא נשמע כלל מי שיעשה כזאת) ובאמת כל עיקר ענין שינוי מקום כמדומה שלא נמצא בגמ' כ"א בפ"ק דר"ה בשם י"א והן אמת שלפ"מ שפי' הרשב"א בתשו' הנ"ל והר"ן בר"ה הטעים כעין גלות אבל ע"ש במהרש"א בשם י"מ פי' אחר דז"א כ"א בגזירה בני חטא ושכן משמע מהפייטן כו' וגם שהוא ז"ל כתב שם לחזק ולקיים פי' הר"ן אבל השיאו לע"א ע"ש ועם שהוא דוחק לפה"נ. אבל גם זה דוחק לומר שההכנעה קטנה שע"י עקירת דירה מעיר לעיר יהי' כחו גדול כ"כ ופועל ישועות לקרוע גז"ד הכי עביד קוב"ה דינא בלא דינא הא לפום צערא אגרא ואף שבסנהדרין (דל"ז ב') אמרו גלות מכפרת. לפה"נ גלות דוקא ולא שינוי מקום דירה אלא גלות דשבי' כעין גלות כנ"י דמייתי התם וכה"ג ע"ש כל הפסוקים שהביאו וכן מה שאמרו בקדושין ד"מ הרואה שיצרו כו'. ילבוש שחורים וילך למקום שאין מכירים כו' ופירושו כדי שעי"ז יכנע וירך לבו כו' היינו דוקא בכה"ג עכ"פ בלבישת שחורים ובמקום שאין מכירים כו' וכולי האי ואולי יש לדחוק ג"כ דברי הר"ן בפי' שינוי מקום שכוונתו ג"כ ע"ד הנ"ל. אבל שיהי' עקירת דירה (לבד) מעיר לעיר ענין ג' כ"כ כמו גלות ממש לא מסתברא ומגלות דערי מקלט אין ראי' כלל דעפ"י הדיבור שאני (ואין לנו חקר בזה) ותדע שהרי דוקא עיירות אלו ואם יצא חוץ לתחום נהרג כו' ומלבד כל הנ"ל אין נראה שכוונת סתמא דברייתא דס"פ א"נ יהי' מתוקמא רק אליבא די"א שבפ"ק דר"ה והרי שם מסקי' ואידך ההוא זכותא דאי' כו' גם לפה"נ לכאורה הדין דשהתה עשר שנים ולא ילדה שנלמד מאברהם ופשטא דברייתא וגמרא ביבמות דס"ד הכל לא אתיא כ"א אליבא דאידך מ"ד דפ"ק דר"ה הנ"ל דזכותא דא"י הוא דאהני לי' לאברהם לא שינוי מקום סתם דאל"כ למה ישיבת חו"ל לא עלה מן המנין ע"ש (כ"כ מהרש"א ז"ל שם מט"א) וכש"כ לפי דעת הרמב"ן שם שגם לדורות כן הדין דמי שעלה מחו"ל לא"י אין ישיבת חו"ל עולה למנין מטעם שאולי זכות הארץ יועיל לו כדרך שהועיל לאברהם ולא ס"ל כמ"ש הרא"ש שם דרק באברהם משום שנתעצל כו' וודאי היינו רק אליבא דאידך מ"ד דס"ל דזכותא דא"י הוא כו' (וראיתי ביש"ש שם שעל דברי ריטב"א דס"ל כרמב"ן הנ"ל כתב דזה אינו כי לא מצינו שזכות הארץ גרם אלא עון חו"ל כו' ותמוה דלכאורה נהפוך הוא דסברא דזכות הארץ אהני לי' הרי מצינו בפ"ק דר"ה כנ"ל. ועון דעצלות בחו"ל כמדומה שאינו בגמ') ואכמ"ל בזה וה, אמת שברפ"ב דתענית דט"ז ארז"ל על שיוצאים לרחוב גלותנו מכפרת אך א"כ גם שינוי מקום מבית לבית מהני וכדאיתא התם מבי כנישתא לבי כנישתא כו' וה"ה מבית לבית כמ"ש המ"א שם רסי' תקע"ט וע' לשון ירושלמי שם ל"ו חשבנו כאלו גולים כו' א"כ אין ראי' משם דלהוי כזה גלות ממש:

תוכן העניינים

דברי נחמיה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה