דברי נחמיה אורח חיים· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה
שאלות ותשובות · סימן מג
(לסימן תקע"ט)
זאת מצאנו שנשאל ממנו ולא נודע לנו שם השואל:
הנה ודאי ידוע צערי ומכאובי לאהו' שרבו עונות ונגעה כו' והי' ילד שעשועי' נחמד ונעים ובריא גדול והבא אחריו מת מחמת מילה שקלקל המוהל. (וג"כ ברי' גדול וכו'). מה שלא נשמע כמעט ענין כזה בעולם וכמה פעמים אירע לאנשים שקלקל המוהל ומ"מ לא מתו מחמת מילה אשר נראה בחוש שמעשי גרמו וברוך הגוזר. ה' ברוב רחמיו ימחול לי ויגולו עלינו רוב רחמיו בתוך כלל ישראל והנה בקיץ העבר התחלתי לבנות בנינים ההכרחיים לי ולבני שי'. ומחמת סיבה נתבטל הבנין וכעת לבנו נמשך אולי נכון ליזיל נמתא אחריתא. כמאמר רז"ל ס"פ איזהו נשך ובשט"מ שם פי' הטעם משום דגלות מכפרת עון וכ"ה בתשו' להרמב"ן סי' רפ"ה ובתשו' הרשב"א סי' י"ט. אלא שמעתי מהה"ג ר' ליב ז"נ מ"מ דיאניוויץ בשם הבעש"ט הגדול נ"ע זי"ע. דהפי' כשידוע דהביש נמשך לי' מהאי מתא דוקא וא"כ לדבריו אפשר ע"כ צ"ל דהיינו מאנשי העיר שעושים לו מעשים בפ"מ ואין זה במשמע מתשובת הנ"ל כנ"ל ומי יימר דמר ברי' דרבינא הבעש"ט זצ"ל זי"ע אמר כן אך בנד"ד אפשר אפי' למ"ש הרב הנ"ל נכון הדבר שיש לחוש עפ"י מאמר ר"י להאי איתתא בנדה דס"ו ע"א שמא דימת עירך כו' נפרש שהיו מתקנאות בך כו' דימת לשון לעז. וזה וודאי יכול להיות שיש עלי לעז מאנשי מתא כו' וכש"כ לבנות בית במקום שאין מרוצה ולבי בל עמי. וקרוב זה למשארז"ל הנ"ל הקונה אדון לעצמו ח"ו לכן אפשר נכון למיזל למתא אחריתא אך על בינתי ידוע שלא אשען מעולם אם הוא זה טובתי. לפי הנראה. לכן שאלתי ובקשתי כפולה ומכופלת לעורר רחמים עלי אשר צר לי וכשל בעוני כחי כו' ולהשיב פנאי להתיישב בדבר היטב איך הוא טובתי לדעתם בכל הנ"ל וה' יתקנם בעצה טובה נא ונא במטותא בי מינייכו ולהשיבני בהקדם נא ונא ולא לאחר ולהניח על הצד כו' כי אנשים אחים אנחנו מעולם לא ימנעו הטוב ממני מלחוות עצתם: