אור ברסלב
דברי נחמיה אבן העזר כללים וספיקות דפלוגתא › (י)

דברי נחמיה אבן העזר· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

כללים וספיקות דפלוגתא · (י)

(ט)

עוד כתבו שם התוס' דההיא דחולין (קל"ז) גבי ראשית הגז בכמה נוהג דבית שמאי אומרים בב' ובית הלל אומרים ה' ורבי ישמעאל ברבי יוסי אומר בד' וקרי להא דרבי ישמעאל הכרעה שלישית. אותה הכרעה אינה חשובה אפילו בהך דבבא קמא ודנזיר דבהני סבירא ליה למכריע פלגא כמר ופלגא כמר אבל התם לא סבירא ליהלא כמר ולא כמר. ולכאורה צ"ע למה. הלא לבית שמאי מב' ולמעלה חייבים ולבית הלל בפחות מה' פטורים אם כן לר' ישמעאל דאמר ד' הרי זה פלגא כמר כו' דבב' וג' סבירא לי' כבית הלל דפטורים. ובד' סבירא ליה כבית שמאי דחייב (דבשלמא אלו היה לבית שמאי ב' דוקא ולבית הלל ה' היה רבי ישמעאל האומר ד' דוקא דלא כמאן כו') ודוגמא לדבר מהא דאיתא בבבא בתרא (ק"ז א') גבי שומא דקיימא לן כתנא קמא דאם אמר אחד פ' ואחד ק"כ ואחד ק' דנידון בק' משום דהוי מילתא מציעתא והכא נמי דכוותי' (וע"ש בפירשב"ם דגם אם אינו מכריע לאמצע לחצאין ממש במכוין נמי דינא הכי וכן פסק הסמ"ע (וש"א) סימן ק"ג סק"ה. ואף להרמב"ם ושו"ע יש לומר דהיינו משום דהא אמרינן בחולין דכהאי גוונא הוי הכרעה שלישית עכ"פ לכן לא סבירא להו דהתם בשומא הפי' מילתא מציעתא ר"ל שממציעין בין שני הקצוות היינו היותר המרבה והממעיט אלא שגם זה צ"ע לפי הנ"ל דהכל תלוי אם הוא מטעם אחד כו' והרי התם זה שאומר ק' הסכמתו עם כל אחד הכל מטעם אחד ר"ל ששוה כך עכ"פ ואינו שוה יותר כו'. אבל התוספות שכתבו שזה לא חשיב אפילו הכרעה שלישית כו' לכאורה צ"ע למה) ונראה דהיינו גם כן משום דאזלינן בתר טעמי' דוקא והתם כל אחד הוא מטעם בפני עצמו. דכל אחד יליף לה מקרא בפני עצמו והרי בית שמאי דאשכחו בקרא דגם ב' נקראים צאן וודאי שפיר קאמרי דאין סתירה לזה כלל ממה שמצינו בקרא גם על יותר שנקראים צאן דמה בכך עכ"פ גם ב' נקראים הכי אלא דב"ה מיעוטא דלישנא יתירה בקרא דידהו קדרשי כדאיתא בגמרא שם. אבל ר' ישמעאל ברבי יוסי לכאורה באמת קשיא מאי הכריע מהא דאשכח בקרא דכתיב וארבע צאן כו'. ממ"נ אי סבירא לי' מיעוטא דבית הלל ל"מ כלום. ואי לא סבירא ליה מיעוטא הרי אשכחן דגם ב' מיקרי צאן כבית שמאי. וצ"ל לכאורה דסבירא לי' דלא ילפינן מקראי דדברי קבלה כי אם דוקא מקרא שלו שהוא בתורה ע"ש בגמרא ואם כן הרי זה דלא כמר ודלא כמר (דשניהם סבירא להו דילפינן מדברי קבלה) ולכן כתבו התוספות דל"ח אפילו כהכרעה שלישית כו':

שוב ראיתי בת' מהריב"ל ח"ב סימן כ"ט שנתקשה בדברי התוס' כנ"ל. ולבסוף נראה שנוטה לומר דכוונתם לחלק בין כשהמכריע הוא ממוצע ממש ר"ל דוקא פלגא כמר כו' ומה שאין כן הך דחולין דלא הוי פלגא ממש כמר כו'. דרק בד' הכריע כבית שמאי. וכבית הלל הכריע יותר דהיינו בב' וג' (ומלבד דלמ"כ בתוספות במ"ש דהתם לא ס"ל לא כמר כו') באמת איני יודע שום טעם בדבר דמאי נ"מ בזה כיון דהא דהלכה כמכריע היינו משום דבכל צד ה"ל תרי כו' אם כן הכא נמי כן הוא (ומד' הרמב"ם ושו"ע הנ"ל אין ראיה כל כך כנ"ל. וכ"ש שהוא כתב שם תחילה דהרמב"ם דוקא לענין שומא כתב כן פו' ע"ש אלא שגם בזה לא כתב שום טעם וגם בכלל דבריו שם לכאורה צ"ע אלא שאכ"מ). לכן לפענ"ד נראה יותר כנ"ל

תוכן העניינים

דברי נחמיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה