אור ברסלב
דברי נחמיה אבן העזר כללים וספיקות דפלוגתא › (טז)

דברי נחמיה אבן העזר· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

כללים וספיקות דפלוגתא · (טז)

(טו)

אמנם עכ"ז נראה לפענ"ד שיש לומר שיש חילוק בענין החיוב ליזול בתר רבים בין אותו דור הקודם עצמו לבין דור שאח"כ עם שהכל מדאורייתא (ולמדתי זה מד' הג"פ והתומים דמתחלת דבריהם משמע שבאו להמציא ליתן חילוק בזה. ועם שלענין הנידון דידהו דאיירי בשהב"ד האחר יש בידו להכריע כו' לא עלתה בידי לתקן דבריהם בזה כראוי כיון דבכהאי גוונא יכולים הב"ד האחר לחלוק אף על כל הב"ד הקודמים כו' כנ"ל. אבל מ"מ למדתי ממרוצת דבריהם ולשונם שיש מקום לחלק בענין החיוב ליזול בתר רבים בין בשעת מעשה (באותו דור) לבין אחר כך ונראה דהיינו היכא שאין ביד הב"ד דאחר כך להכריע דאז אזלינן בתר רובא מהקודמים דמכל מקום יש חילוק בזה וגם מעיקר דבריהם דיכולים לחלוק כו'. יהיה החילוק מוטעם בטעם נכון לפה"נ). והוא דבאותו הדור הראשון עצמו עיקר החיוב ליזול בתר רובא היינו בענין ההוראה למעשה. ר"ל דהכל מחויבים לשמוע ולהורות כפי אשר הורו רוב הב"ד למעשה. ואין נ"מ כלל אם מטעם אחד או מטעמים מחולקים. כיון דחזינן דאף מי שהגיע להוראה (או אפילו אם הוא גם כן מאותו הב"ד) ונראה לו טעם אחר שלא כהרבים. (ולכאורה הרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות). מכל מקום למעשה אינו רשאי לסור מהדבר שהורו הרבים למעשה. אם כן חזינן דבזה המעשה הוא העיקר. דהכל משועבדים ומחוייבים לשמוע אל השופט שבימיהם למעשה (אף שלא נראה הטעם כו') (ואף אם באמת טעו כו' כדאמרינן (אתם אפילו מוטעים כו') לא תסור כו' ימין ושמאל כו'. אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל כו') לכן הא דאחרי רבים להטות בזה היינו גם כן איך שהורו למעשה ואין משגיחים אל הטעמים כו'. אבל בדור שאחר כך. הרי אין עליהם החיוב להורות למעשה כב"ד הקודם דאל השופט אשר יהיה בימים ההם כתיב ואלו היה נראה לב"ד שבימיו טעם אחר היה סותר הדין למעשה. לכן אף שאין בידו להכריע בטעמים מעצמו ומחוייב ממילא ליזול בתר רובא מהנך קמאי. וגם זה דאורייתא אבל היינו דאזלינן בתר טעמא ר"ל דכל טעם שהסכימו בו רוב מהקודמים תפסינן לומר שזהו האמת כו' אבל אין נ"מ בזה שהסכימו רוב מקמאי למעשה כיון שאין החיוב עתה לשמוע אליהם למעשה כלל. אלא שהיה צריך לעשות כפי אשר היה מורה השופט דעתה. והוא היה צריך להורות למעשה כפי שהיה נוטה דעתו בטעמו של דבר. וכיון שמסתפק ואין בידו להכריע בהטעמים שנחלקו הנך קמאי יש לו לתפוס הטעם שהסכימו בו הרוב מהם לעיקר. וככה יורה למעשה כפי העולה על פי טעם זה (אף שלא כן עלה הסכמת הרבים מקמאי למעשה מטעמים שונים כו'. דבכל טעם תפסינן עיקר כהסכמת הרבים בו כו'):

תוכן העניינים

דברי נחמיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה