אור ברסלב
דברי מרדכי (לוריא) קונטרס דרך ים › ר

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

קונטרס דרך ים · ר

ק

ריאה זה פשוט דמה"ת א"צ לבדוק הריאה כמ"ש בזה הש"ך בס' הארוך שלו באריכות והרמב"ם בפי"א מה"ש ס"ל דגם מדינא דגמרא א"צ אלא שנהגו כך וכמ"ש מרן הכ"מ שם ועי' בפמ"ג פתיחתו לסי' ט"ל ד"ה והנה הר"מ אמנם הר"ן בפ"ק דחולין בדין מנא לן דאזלינן בתר רוב הביא מהירוש' והמדרש דמדרבנן צריך לבדוק בסרכות שלה לפי שהן מצויות וכן קי"ל וכן כתב הריב"ש בסי' קס"ג ז"ל כמו שאנו בודקין לכתחילה מדרבנן לפי שיש לחוש למיעוט המצוי כך היו בודקין לכתחילה בקרבנות מפני חשש הסרכות שהן מצויות כדי שלא יקריבו פסול לגבוה שאין להקל בקרבן יותר מחולין ואעפ"י שאין זה אלא לכתחילה מדרבנן ואמרו ז"ל שאין שבות במקדש זהו בדברים שאסרו חכמים משום גזירה כגון שבות משום דכהנים זריזין הן וכההיא דתנן בפ"ק דשבת משלשלים את הפסח לתנור עם חשיכה ומאחיזין את האור כו' אבל במה שאין איסור משום גזירה אלא משום חשש איסור אם לחולין צריך להחמיר כ"ש במוקדשין עכ"ל:

וכתבתי זה יען כי ראיתי בטוטו"ד מה"ת תשו' פ"ג שכתב דבמקדש לא היו בודקין את הריאה משום דמה"ת ודאי א"צ בדיקה דאזלינן בתר רובא ורק משום דהוי מיעוט המצוי חששו מדרבנן להצריך בדיקה וזה דוקא בחולין אבל בקדשים לא גזרו רבנן ואזלינן בתר רובא ואין בודקין את הריאה זת"ד ואמנם בשתים לא עלתה לו דנעלם ממנו דברי הריב"ש הנז' דמה שאמרו אין שבות במקדש אינו קאי על דברים שיש בהם חשש איסור (והמהרש"א בפרק כירה דף מ"ב כתב דזה אינו אלא באיסור שבת) וגם הא שכתב שהיו בודקין את הריאה במקדש:

ועל מה שהקשה שם בטטו"ד בפיה"מ להרמב"ם במס' תמיד על והשקו את התמיד שפירש שם הרמב"ם דהטעם הוא כדי שתהא נוחה להפשיט ולא פירש הטעם משום סירכה להוכיח דבקרבנות לא היו בודקין הריאה הנה ע"ז יש לתרץ דקושטא נקט וזה הטעם עדיף מטעם ניתוק הסירכות דלמ"ד אין סירכא בלא נקב מה מועיל השקהה וכבר עמד בזה בכרו"פ סי' ט"ל בכרתי אות י"ג ומה שלא פי' כן בביצה משום דבחולין אין לחוש לנוח להפשיט ולכן פירש מטעם ניתוק הסרכות ואיך שיהיה הא ודאי שנעלם מהגאון טטו"ד דברי הריב"ש בזה ותל"מ:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה