אור ברסלב
דברי מרדכי (לוריא) קונטרס דרך ים › ק

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

קונטרס דרך ים · ק

צ

קריאת התורה בציבור אם היא דאורייתא או דרבנן עי' מ"ש בפנים בסי' ט"ל ואם נחליט דאינה אלא מדרבנן יש להביא ראיה מזה למאי שנסתפק בס' אד"ר אות ד״ש אם רק בדאורייתא אמרינן כל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת או אפילו בדרבנן דהנה הב"י בסי' ל״ב כתב בשם הרשב"א והו"ד שם בט"ז סקי"ח בנדבק אות לאות דאם גרר הדיבוק כשר ואפילו אינו גורר ג"כ כשר וכדר"ז דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת ומבואר מזה דבאין ראוי לבילה מעכב אפילו בדרבנן דהא קריאת התורה בציבור אינה אלא דרבנן ושוב מצאתי בקונט' קנאת סופרים סי' קל"א שהביא ראיה זו ואמנם אפ"ה התבוננתי וראיתי שיש לדחות זה דנהי דקריאת התורה אינה אלא מדרבנן מ"מ פסול הס"ת כשאינו ניכר האות הוא מן התורה דהו"ל כחסר אות ובחסר אות פסול מה"ת כדמוכח מפ"ק דעירובין בני הוי זהיר במלאכתך כו' ומפיק דבתרא אפשר ס"ת חסראות אחת וכמ"ש בכ"מ פ"א מהל' תפילין ואפשר דאף דפסול הס"ת בחסר אות הוא מה"ת היינו דוקא לענין מצות ס"ת אבל לענין לצאת בקריאתו יוצאין בו אף בקריאה שהיא מה"ת ולא דמי בזה לתפילין וכמו שנראה מדברי הרן דר"פ שני דמגילה בד"ה וכתב הרמב"ן וא"כ חזרה הראיה הנז' למקומה:

אמנם ראיתי להעיר מ"ט לא פשטו ספק זה מקידושין דף כ״ה בהא דבית הסתרים דבעינן שיהי' ראוי לביאת מים ולפי הנראה זה אינו מה"ת אלא דרבנן היא דגזרו משום דזמנין דנתגלה כמו שכתב בשיטה על קידושין (לקדמון לא נודע למי) דבעינן ראוי לבוא במים משום דזמנין דמתגלה ועפי"ז מיושב מ"ש בשו"ת הרמ"ע סי' ק"י דכל מקום שאין דרכו להגלות לעולם לא בעינן ראוי לביאת מים וזה דלא כנוב"י שהובא בפ"ת סי' קצ"ח סק"ט) וכן נראה ממ"ש בש"ע סי' קל"ח דאם לא בדקה בית הסתרים ואח"כ נמצא עליה דבר חוצץ עלתה לה טבילה דכתב הש"ך עלה דכיון דלא צריכי אלא ראוי לביאת מים לכן תלינן לקולא ומשמע מזה דס"ל דאינו אלא מדרבנן וכן ראיתי בשו"ת זר"א ח"ב סי' פ"ו שצידד להקל בדין ראוי לביאת מים מטעמא דזה אינו אלא מדרבנן וכן כתב להדיא הרב משל"מ בפ"א מהל' מקואות בשם הריטב"א והו"ד בס' ח"א כלל קי"ט ואפי"ה אם אינו ראוי לביאת מים לא עלתה לה טבילה דביאת מים מעכבת וש"מ דגם בדרבנן אמרי' כל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת ואולי לא פשטו מזה משום דמתוס' שם בקידושין וכן בנדה דף ס"ו בראה דס"ל דזה הוי מה"ת ועדיין צ"ע ושוב עלה בדעתי דבענין זה אם גם בדרבנן בעינן ראוי לבילה פליגי בזה הרמ"א והש"ך בחו"מ סי' מ"ו סק״כ שהקשה שם על מ"ש הרמ"א אליבא דהריב"ש דבקיום שטרות דרבנן יכולים עדים להעיד מפי כתבם מהא דסתם לקמן כדעת הש"ע בנשתתק דאינו יכול להעיד בכתב ודוחק לחלק דנשתתק אינו יכול להגיד דהא בסי' כ"ח גבי עדות בכתב דאינו עדות קי"ל דאין חילוק בין אלם לאינו אלם כו' וא"כ ה"ה דגם בדרבנן אין טעם לחלק בין אלם או לא יע"ש והנכון בזה דהרמ"א ס"ל דדוקא בעדות מה"ת אין לחלק בין אלם או לא דהא רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם אבל בקיום שטרות דרבנן יש לומר דאינו צריך להעיד בפיו אבל ראוי להעיד ולהגיד בפיו בעינן ולאפוקי אלם שאינו ראוי להעיד בפיו גם כתבו לא מהני וכדר"ז דכל הראוי לבילה בילה מעכבת וכל כו' וס"ל להרמ"א דגם בדרבנן בעינן ראוי לבילה ולהש"ך ס"ל דבדרבנן לא בעינן ראוי לבילה וכיון דבדרבנן לא אמרינן מפיהם ולא מפי כתבם א"כ שוב אין טעם לחלק בעדות דרבנן בין אלם או לא ולפי"ז הקשה עליו מהא דסעי' זיין על הא דסעי' ל"ו זהו מה שנ"ל ליישב דעת הרמ"א מקושית הש"ך ודוק:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה