דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
קונטרס דרך ים · צ
ציבור טומאה בציבור אם הותרה או דחוי' פלוגתא דתנאי בפר' כיצד צולין והכ"מ בר' פ"ב דהל' שבת והב"י בסי' שכ"ח הביא תשו' הרשב"א שכתב דכמו שיש פלוגתא לענין טומאה בציבור כן ה"נ פלוגתא היא בשבת לענין חולה שיש בו סכנה וכמו דלענין טומאה איפסקא הלכתא כמ"ד דחו' כן ה"נ בשבת לענין חולה ולכך מאכילין אותו נבילה יע"ש וכן כתב הרמב"ם להדיא בפ"ב מהל' שבת שהיא דחו' אצל חולה כו' ומיהו הטור והש"ע ס"ל כמ"ד הותרה דהא פסקו דשוחטין עבורו ואין מאכילין אותו נבילה וכמ"ש המג"א שם סק"ט ויע"ש במ"ש בשם הר"ן:
ואמנם מ"ש המנ"א בס"ק שאחריו וז"ל מ"ש בע"ש שמשמע בהגמ"ר דשבת דחוי' לא ראיתי שום משמעות עכ"ל ולע"ד משמע כן מהא שכתב שם ביולדת דמותר לשחוט עבורה משום שמא תמנע מלאכול ומדאצטריך לטעם שמא תמנע נשמע שהיא דחו' דלמ"ד הותרה אפי' שידעינן שלא ימנע אפ"ה שוחטין דהא פירוש הותרה ר"ל מה שהיו צריכין לעשות עבורו אם היה חול כן עושין בשבת וכיון דבחול שוחטין עבורו כן ה"ל בשבת וצ"ע: