אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

העושה אבות מלאכות הרבה ביו"ט בהתראה אחת כגון שזרע ובנה וסתר וארג בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט. ברש"י במסכת מכות כ"א ע"ב בד"ה ואין חילוק מלאכות ביו"ט אם עשה שתים ושלש מלאכות בהעלם אחד או עשה מלאכה שיש בה שתים אינו חייב אלא אחת למ"ד שבת דף ע' הבערה לחלק יצאה ס"ל אין חילוק מלאכות ביו"ט. דביו"ט לא יצאת הבערה ומ"ד נמי הבערה ללאו יצאת ונפקא ליה חילוק מלאכות מועשה אחת מהנה הני מילי באיסור דאין בהן חיוב חטאות כגון מלאכות דשבת דזדונן כרת ושגגתן חטאת דבהאי פרשה דועשה מאחת מהנה קמיירי בחטאת אבל יו"ט דחיוב מלקות הוא ואין זדונו כרת אין בו חילוק מלאכות עכ"ל ועי' במסכת שבת דף ע' ע"א עוד ילפותא מקראי אחרינא דחילוק מלאכות לשבת עיי"ש:
והנה נפק"מ למ"ש בתוספות במסכת פסחים דף ה' ע"ב בד"ה לחלק דלמאן דס"ל הבערה ללאו יצאת הבערה מותר ביו"ט וכנראה שם דקיי"ל כר"ן מהבערה לחלק יצאת עיי"ש:
ולכאורה יקשה לומר דמאן דס"ל ללאו יצאה יסבור דהבערה מותר ביו"ט נגד סתמא דמתני' דמס' שבת כ"ד אין שורפין קדשים ביו"ט דמשמע דאין פלוגתא בזה וכיו"ב כמה סוגי' והיה נראה לדעת רש"י במס' ביצה כ"ז ע"ב במה שכתבו שם דאיבוד חלה טמאה אפי' לא עשה דרך מלאכה רחמנא אחשביה הביעור כמלאכה דלמאן דס"ל ללאו יצאה מהאי טעמא אתמעט שריפה דלדידיה לא הוי מטעם מלאכה ביו"ט:
ויש ליישב מה שהקשו על רש"י דא"כ האיך ילפינן במס' פסחים דף ה' דר' עקיבא ס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה דילמא הביעור משוי המלאכה משום דתורה אחשביה אפי' בליכא במלאכה עי' בפנ"י שם ובנוב"י ח"א או"ח סי' ט"ו. אבל למ"ש י"ל רש"י לא כתב אלא למאן דס"ל ללאו יצאה דעל כרחך צ"ל כן אבל במס' פסחים דאיתיה ש"מ הבערה לחלק יצאה לדידיה לא צריכין לומר כן והראיה שהביא רש"י במס' ביצה שם משריפת קדשים דהוי לצורך ועל כרחך איסורו משום דתיקן הבערה למאן דס"ל לחלק יצאה אינה ראיה די"ל כמ"ש בתוס' דלא מהני דהוי לצורך דבעינן עיקרו לכם וכמו כן בנדרים ונדבות עיי"ש אלא למ"ד ללאו יצאת צריך לומר כן:
ובתוספות פסחים ה' הנ"ל בד"ה לחלק יצאת מדקרי ליה אב מלאכה ועוד אומר ריב"א דלמ"ד ללאו יצאת לא היה איסור ביו"ט כיון דאין שם מלאכה עליה עכ"ל וברש"י שם בד"ה ש"מ מדקאמר שהוא אב מלאכה ס"ל כר' נתן הבערה לחלק יצאת וכו' עיי"ש כפי' הראשון דתוס' ולא כתבו כתירוץ השני דאל"כ יהיה שריפה מותר ביו"ט וי"ל דיקשה דמנ"ל עוד לחלק יצאת דילמא ללאו יצאת והאיסור משום הביעור דהוי תיקון ולכן כתב דמוכח מדקרי ליה אב מלאכה דלחלק יצאה וממילא מוכח דאין ביעור חמץ אלא שריפה וכפי' הב' דתוס' דלמאן דס"ל לחלק יצאת ליכא הוכחה לומר דביעור משום תיקון הוי מלאכה ורק למאן דס"ל ללאו יצאת וליכא איסור שריפה ביו"ט צ"ל כן אבל למאן דס"ל לחלק יותר מוכיח לומר דמשום איסור שריפה לא שייך ביעור ביו"ט ומיושב מ"ש בנוב"י על הלשון ומצינו להבערה שהוא אב מלאכה דמאי נפק"מ בזה ולמ"ש העיקר תליא בזה דכיון דהוי אב מלאכה ולחלק יצאת מיניה נלמד דאין ביעור חמץ אלא שריפה דלמאן דס"ל ללאו יצאת יש לומר כמ"ש ברש"י במס' ביצה הנ"ל ולהלן בס"ד נדבר בזה בדרך יותר נראה ועי' בה"ד אות ד' עיי"ש:
ובפנ"י הקשה ע"ד התוס' דמנ"ל הבערה ביו"ט אף למאן דס"ל לחלק יצאת דהרי לא תבערו וכו' בשבת כתיב כמו דאמרינן לענין הוצאה ביצה י"ב לא תוציא משא בשבת וכו' ועל כרחך דלא נאמר ר' עקיבא כב"ש צ"ל דב"ש וב"ה פליגי אם הוצאה ביו"ט וכמו כן נאמר לענין הבערה אלא די"ל דיליף מחלבי שבת וכו' א"כ לפ"ז דברי התוס' תמוהין וכתב דהוי שלא לצורך בחמץ דאפשר מאתמול עיי"ש:
ועיין בהמ"מ להלן ה"ד ובהגהות מיימוני ובתוס' ביצה דף כ"ג בד"ה על בשם ירושלמי מה להדליק נר של אבטלה חזקיה אמר אסור מתניתא פליגי אחזקיה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביו"ט אין תימא בדבריו שיש בהן אוכל נפש אנן קיימין והא כתיב אך אשר יאכל וכו' אלא אנן קיימין בנר של אבטלה אמר ר' אבינא תניי תמן ב"ש אוסרין וב"ה מתירין ר' נחום וכו' בעי קמיה דר' יוחנן א"ל לא תאסור ולא תשתרי והוא בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב דף י"א ע"א ובתוס' כ"ג כתבו דפליגי אם הבערה לחלק או ללאו יצאת עיי"ש ולמסקנא תליא במתוך והנה מאן דלית ליה מתוך יש לומר דס"ל מביום השבת ביום השבת אי אתה וכו' כלעיל אמנם למ"ש דרק למאן דס"ל ללאו יצאת דריש ביום השבת דוקא והנה יש להבין למאן דס"ל ללאו יצאת דילמא הקרא למעט יו"ט ועי' בלח"מ ה"ד והנראה בכונת התוס' דלמאן דס"ל לחלק יצאת אין לומר בשבת אתא למעוטי יו"ט דאם כן מנ"ל חילוק מלאכות ולא יקשה קושית הפנ"י אבל יקשה למאן דס"ל ללאו יצאת ולמ"ש בתוס' צ"ל לירושלמי בס"ד דלית ליה לחלק דיליף חלוק מלאכות מאחת מהנה עי' במס' שבת ע' ובתוס' שם ע' ע"ב עיי"ש ומהתימה על הפנ"י שלא העיר על דברי התוספות הנזכרים ועי' בענין חילוק מלאכה ביו"ט בפנ"י פסחים מ"ח עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה