דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת חקת · אות פד)
בגמ' דע"ז דכ"ג ע"א פרת חטאת אינה נקנית מן הנכרים דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה בני ישראל יקחו ואין הנכרים יקחו (פירש"י יקחו ימכרו קרי בי' ויקיחו) ופריך הש"ס א"מ ויקחו לי תרומה ה"נ והא מעשה בדמא בן נתינה שהי' לו אבן ונכנסו חכמי ישראל אצלו וכו' ומשני אבני שוהם הפסיק הענין והא ואבני מילואים כתיב דהדר ערבי ועוד דתנן לשנה אחרת נולדה לו פרה כו' ומשני ע"י תגר וכו' עיי"ש באורך. ומקשים העולם למה לא פריך הש"ס בל"ז מפרה אדומה. ונראה דהרמב"ם פסק דאסור ליקח עגל להתגדל לפרה אדומה מדכתיב פרה ולא עגל והראב"ד השיג עליו דמותר ליקח עגל להתגדל לפרה והקשה עליו הכ"מ הא בתוספתא משמע כרמב"ם דאי' בתוספתא דבר אל בני ישראל ולא מן הנכרים פרה ולא עגל עיי"ש ונ"ל דהא דקאמר בתוספתא ה"פ בני ישראל ולא מן הנכרים והא דאסור ליקח מן הנכרים היינו פרה ולא עגל פי' דמותר ליקח עגל מן הנכרי להתגדל לפרה אדומה כשיטת הראב"ד. ולפ"ז א"ש דבל"ז לא מצי להקשות מפ"א דה"א דחכמי ישראל לקחו ממנו עגל להתגדל לפ"א וזהו מותר כנ"ל אבל השתא פריך שפיר דהתוס' הקשה שם דילמא דוקא אבני מלואים דהדר ערבי אסור ליקח מן הנכרי אבל אבני שוהם מותר ונראה דע"כ אבני שוהם נמי הדר ערבי דאל"כ לכתוב ברישא ואבני מילואים והדר אבני שוהם א"ו דאבני שוהם נמי הדר ערבי והנה הרמב"ן בחומש פי' דהא דכתיב מילואים פי' שיהי' שלם שלא תניף עליהם ברזל כדין שאר כלים שבמקדש ודוקא בשמיר אבל א"ש א"צ להיות מילואים והתוס' פי' דאפי' א"ש נמי צריך להיות מילואים ולפ"ז הקשה התוס' שפיר לשיטתם דילמא דוקא אבני מילואים הדר ערבי וא"ל כנ"ל דא"כ לכתוב ברישא ואבני מילואים והדר א"ש די"ל להורות דאפי' א"ש נמי צריך להיות דוקא מילואים כשיטת התוס' אבל לפי' הרמב"ן ל"ק קו' תוס' כנ"ל והנה התוס' הקשה הא בבית שני ל"ה שמיר וא"ל דזה המעשה הי' בבית ראשון דהא הש"ס קאמר לשנה אחרת נולדה לו פ"א ואי הוי בבית ראשון ל"ה צריכין להם פ"א דהא הי' להם פרה של משה עיי"ש ולפ"ז מיושב הש"ס שפיר והא ואבני מילואים כתיב דה"ע וא"ל דדוקא מילואים הדר ערבי ולא א"ש ז"א דא"כ לכתוב ברישא כנ"ל וא"ל דלכך כתיב ברישא א"ש והדר וא"מ להורות דאפי' א"ש נמי צריך להיות מילואים א"כ קשה הא ל"ה להם שמיר וא"ל שהי' בבית ראשון הא תנן לשנה אחרת נולדה לו פ"א וע"כ צ"ל דהי' בבית שני א"ו צ"ל דאבני שוהם א"צ להיות מילואים וא"כ ליכתוב ברישא ואבני מילואים והדר א"ש אע"כ צ"ל דא"ש הדר ערבי א"כ קשה האיך לוקחין א"ש מנכרי ומשני ע"י תגר ישראל מותר ליקח אבל א"ש לא הפסיק הענין אבל מפ"א לק"מ די"ל כשיטת הראב"ד הנ"ל ודו"ק: