דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת חקת · אות פג)
בש"ס מו"ק דכ"ח ר' אלעזר אומר אפי' שאר הנשים אין מניחין דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם תיכף למיתה קבורה ואמר ר"א אף מרים בנשיקה מתה ותמוה מאוד מה ענין זל"ז ונראה ליישב דלכאורה קשה לפ"מ שנודע דמשה רבינו ע"ה מת בשבת דהיינו ז' באדר והא קיימ"ל דמרים מתה בשנה דאשתקד ביו"ד בניסן וא"כ אם הי' ז' אדר בשבת בשנה שמת משה וא"כ ע"כ ז' ניסן חל בא' בשבת ובשנה דאשתקד ע"כ הי' חל ז' ניסן ביום ד' דאין בין שנה לשנה אלא ד' ימים וא"כ ממילא דחל אז יו"ד בניסן בשבת וא"כ איך יליף הגמ' ממרים דתיכף למיתה קבורה הא ע"כ במרים לא אפשר דהא מתה בשבת ונראה דאי' פלוגתא ר"י סובר מלאכה שאצ"ל חייב ור"ש פוטר ולפ"ז י"ל סברא נכונה דקבורת המת יהי' מותר לכתחלה בשבת מטעם מלאכה שאצל"ג דבודאי יותר ניחא לי' שלא ימות המת כלל וכן משמע נמי ברשב"א והוא לכאורה סברא נכונה אמנם יש לדחות דהא קיי"ל קבורה הוי משום בזיוני כדי שלא יסריח ולפ"ז י"ל דעכשיו שכבר מת ניחא לי' בקבורה כדי שלא יסריח וא"כ הו"ל מלאכה הצריכה לגופא ואסור בשבת אמנם כ"ז אם מת מחמת מלאך המות דאי' בגמ' ג' טיפין תלוין בחרבו של מה"מ א' שממנו מסריח אבל אי מת בנשיקה ל"ש זה וא"כ הדרין לכללין דאז הוי מלאכה שאצל"ג ומותר לקבור בשבת והנה מרים מתה בנשיקה ומותר לקוברה בשבת מכח משאצל"ג והשתא עולה יפה סמיכות המימרות זל"ז דלולא זאת ל"ה יכול להוכיח דאין משהין את הנשים מהא דמרים דה"א כקו' הנ"ל דהא ע"כ מרים גופא לא קברוה תיכף סמוך למיתה דהא בשבת מתה לכך מייתי הא דאר"א דאף מרים בנשיקה מתה וא"כ מותר לקוברה בשבת והשתא שפיר מוכח ממרים דתיכף למיתה קבורה ודו"ק: