דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת ויצא · אות כט)
במדרש ר' אבא הלך לפני בהמ"ד שמע דקא קרי יניקא ויסע אברם מלוט אמר להם הזהרו בגחלת של ת"ח שגחלתן גחלי אש ולחושתן לחישת שרף שע"י שריבו לוט עם אברהם וגרם לו שיסע אברהם משם לכך כתוב בתורה לא יבא עמון ומואב בקהל ה'. והמדרש הזה אומר דרשוני. ונראה דאיתא בגין דחטא אדה"ר לכך כתיב לא יבא עמון ומואב בקהל ה' וגם זה תמוה. ונראה עפ"ד המפורשים שכתבו דלכך נענש לוט על שגרם שיסע אברהם משם ולמה באמת לא מחל אברהם ללוט וכ' דאי הוי מצער לי' במילי דעלמא הוי מחל לי' רק שציער לי' במילי דשמיא ודרשו פי' על פסוק ויחפרו באר מים חיים שאברהם הי' רוצה לתקן החיים היינו החטא של אדה"ר שגרם מיתה ורצה אברהם לתקנו והוא הי' מקלקל את הכל לכך ל"ה יכול למחול לו ולכך לא יבא עמון ומואב בקהל ה' והבן. אמנם קשה איך נוכל לומר דמטעם זה נענש הא כתיב בפירוש על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. ונ"ל והסגנון יהי' כך דעל טעם המפורשים לבד יש להם תירץ רק לפי שלא קדמו בלחם נסתר התי' דהנה המפורשים רוצים לומר דאדה"ר לא חטא באכילתו מעה"ד דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ואדה"ר הי' פועל בכרם ומותר לו לאכול ממנו אמנם המפורשים דחו זאת שהרי הקב"ה התנה עמו לכתחלה שלא לאכול והיכא שאומר לפועל בפירוש שלא לאכול אסור לאכול רק דקשה הא הגמ' למד ק"ו דחסימה אסור באדם משור מה שור שאי אתה מצוה להחיותו אתה מצוה על חסימתו דכתי' לא תחסו' שור בדישו אדם שאתה מצוה להחיותו דכתיב וחי אחיך עמך לא כ"ש שאתה מצוה על חסימתו ולפ"ז אכתי לא חטא אדה"ר. והשתא א"ש בל"ז הי' לו תירץ על שקלקל לפי שאדה"ר לא חטא כלל כנ"ל אבל מכח שלא קדמו בלחם ומים ולא השגיחו על הא דכתיב וחי אחיך עמך שאתה מצוה להחיותו ולפ"ז נסתר הק"ו הנ"ל א"כ שפיר חטא אדה"ר דהרי התנה עמו הקב"ה שלא לאכול וא"כ הי' צריך לתקן חטא אדה"ר והוא קלקל לכך לא יבא וכו' כנ"ל. ועפ"ז מיושב המדרש הנ"ל כששמע ר"א הקרא ויסע אברם מלוט הי' קשה לו קו' המפורשים למה לא מחל לו אברהם וצ"ל כנ"ל דהי' מקלקל לי' במילי דשמיא ול"ה יכול למחול לכך אמר שפיר הזהרו בגחלתן של ת"ח שע"י מריבה שהי' ללוט עם אברהם וגרם שיסע אברם משם לכך כתיב לא יבא עמון ומואב בקהל ה' כנ"ל ודו"ק: