דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת ויצא · אות כח)
איתא בזוהר ויצא יעקב מבאר שבע מבארה של שמיטה וזה תמוה ולתרץ זאת י"ל בהקדם פירש"י על הפסוק ויקח מאבני המקום שעשה לו גדר של אבנים שהי' מתיירא מחיות רעות ולהבין למה דוקא בבית אל פחד מחיות רעות ולא במקום אחר י"ל עפ"ד הגמ' ע"ז ד"ט דיעקב נולד בשנת ב' אלפים וק"ח לב"ע וכשבא אל לבן הי' בן ע"ז כדאי' במגילה ד"יד הרי קפ"ה לב"ע ואנן דקיי"ל כרבנן דשנת היובל אינו עולה לכאן ולכאן עולה ע"פ חשבון מ"ג יובלות ול"ה שנים ושנת ל"ה ליובל היא שמיטה וזה ידוע דבאותו שעה שבירך יצחק ליעקב ושלח אותו לחרן הי' פסח כפירש"י על הפסוק שני גדיי עזים למה שנים א' לפסח וא' לחגיגה ואי' בתוספתא דשביעית בבית אל הי' הפירות קיימים באילנות עד אחרון של שביעית ואיזהו אחרון של שביעי' זהו פסח וא"כ החיות באות לשם ואוכלין הפירות ובזה יתורץ שפיר דברי הזהר ופירש"י הנ"ל ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל כפי' הזהר מבארה של שמיטה דאותו שנה הי' שמיטה כחשבון הנ"ל וממילא ל"ה אוספין הפירות לבית ונשארו בשדה לכך במקום אחר ל"ה מתיירא מחיות רעות משום דל"ה פירות קיימים במק"א עד פסח משא"כ כשבא לבית אל דשם הפירות קיימים עד הפסח כדברי התוספתא הנ"ל ובאין החיות לשם ואוכלין לכך הי' מפחד שמה מחיות רעות וק"ל: