אור ברסלב
דברי יהונתן דרושים לפסח › אות קיב)

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

דרושים לפסח · אות קיב)

אות קיא)

פסחים דף ע' אי' פלוגתא חכמים אומרים חגיגה אינה דוחה שבת ובן תימא אומר חגיגה ד"ש וקיי"ל כרבנן והוכיח הרח"ש מכאן מדפסקי' דחגיגה אד"ש אם חל פסח בשבת. א"צ להביא ב' תבשילין רק א' לשם פסח אבל לשם חגיגה א"צ להביא דהא אינו דוחה שבת והר"י מקורביל פסק אע"פ שחל פסח בשבת אפ"ה צריך להביא ב' תבשילין אע"פ שאינו ד"ש דהא אם חל פסח בשבת צריך להביא החגיגה בע"ש ולכך צריך תבשיל א' לשם חגיגה דאוקי לילות בהדי ימים. ומקשים העולם לשיטת הר"י מקורביל קו' הש"ס במ"ע דאי' בש"ס איבעי' להו לבן תימא דאמר חגיגה ד"ש יש בו משים שבירת עצם בפסח או לא ת"ש סכין שנמצא בי"ד שוחט בה מיד בי"ג שונה ומטביל קופיץ בין בזה בין בזה שונה ומטביל מני אילימא רבנן מ"ש סכין דמטביל דחזי' לפסח קופיץ נמי הא חזי' לחגיגה אלא לאו בן תימא הוא וש"מ יש בו משום ש"ע ומשני לעולם רבנן וכגון שבא בשבת עיי"ש בפירש"י וקשה לשיטת הר"י מקורביל דאם חל פסח בשבת שוחטין החגיגה מע"ש א"כ קושי' הש"ס במ"ע מ"ש סכין ומ"ש קופיץ דהא הקופץ צריך לשבר עצמות החגיגה. ונראה דלק"מ דהש"ס פריך שם יהא מדקתני סיפא חל י"ד בשבת כי' מכלל דרישא לאו בשבת והקשה התוס' אמאי לא פריך אי בשבת היכי שרי להטביל כלים כו' ולכאורה לא מקשה התוס' מידי דרש"י פי' אהא דקתני חל י"ד בשבת שוחט בה מיד ופירש"י דקאי אף לקופיץ דמסתמא טביל מאתמול ע"ש והרמב"ם פי' דקאי אסכין אבל לא אקופיץ וא"ל מה קמ"ל פשיטא דבסכין מותר לשחוט בה מיד י"ל דה"א דאסיר לשחוט באותו סכין בשבת משום חילול שבת קמ"ל דאפ"ה מותר והראב"ד השיג עליו דסברת רש"י נכונה דמסתמא טביל הקופיץ כמו שפירש"י. ונראה דלק"מ דאיתא (ביצה די"ח) כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו בשבת משום מתקן מנא אבל כלי שנטמא בולד הטומאה מטבילין איתו בשבת דל"ה מתקן מנא והנה הסכין או הקופיץ שנמצא יש לחוש שנטמא באה"ט או בוה"ט וס"ל דעל וה"ט לא חשו חז"ל א"כ י"ל דרש"י ורמב"ם מחולקים בזה רש"י סובר אף אקופיץ דשוחט בה מיד דעל מה יש לחוש על אב הטומאה הא ודאי טבלו מע"ש דאה"ט אסור לטבול בשבת וא"ל הא הקופיץ יכול לטבול בט"ו ז"א דבעי הערב שמש ואין לחוש שמא נטמא בוה"ט דמותר לטבול בשבת ז"א דעל וה"ט לא חשו חז"ל ולכך בנמצא סכין הוא דמותר לשחוט מיד דודאי טבלו מאתמול דבעי הערב שמש אבל קופיץ שונה ומטביל דחיישי' על וה"ט וא"ל הא בעי הע"ש ז"א דל"צ לי' היום אלא למחר וא"כ לק"מ קו' הראב"ד דודאי סברת רש"י נכונה דודאי טבלו מאתמול רק דהרמב"ם חושש אולי נטמא בוה"ט דמותר לטבול בשבת וסמכא דעתי' לטבול בי"ד כנ"ל. ולפ"ז לק"מ נמי קושי' התוס' די"ל דמיירי בוה"ט אך י"ל דהתוס' הקשה שפיר דתוס' אזלי לשיטתם דהתוס' ורש"י והרמב"ם מחולקים דרש"י והרמב"ם ס"ל דוה"ט בעי הערב שמש והתוס' ס"ל דלא בעי הע"ש ולפ"ז הקשה התוס' שפיר הא בל"ז מוכח דלא מיירי בשבת מדקאמר שונה ומטביל ואי בשבת האיך יכול לטבול וא"ל דמיירי בוה"ט א"כ קשה סכין למה שוחט בה מיד דילמא נגע בוה"ט ועדיין לא טביל וסמכא דעתי' לטבול בשבת וא"ל הא בעי' הע"ש ז"א דס"ל לתוס' דוה"ט א"צ הע"ש וא"כ מקשה תוס' שפיר. ואי' בפסחים דס"ו מי ששכח ולא הביא סכין מע"ש תוחב לו בצמרו ודוקא בדיעבד הקילו אבל לכתחלה צריך להביא מע"ש. והרמב"ם פוסק אם הביא וה"ט בעזרה חייב מכות מרדות וא"כ דאסור להביא וה"ט לעזרה שפיר ס"ל להרמב"ם דוקא סכין דהוצרך להביא מע"ש לכן שוחט בה מיד דהא בודאי טביל לי' מאתמול דצריך להביא לעזרה מע"ש וע"כ לא יביא דבר טמא אבל קופיץ דל"צ להביא לעזרה שונה ומטביל דסמכי' דעתי' אי"ד וא"ל הא צריך הע"ש ז"א דוה"ט ל"צ הע"ש. והשתא א"ש שיטות הר"י מקורביל דצריך להביא ב' תבשילין אע"ג דחגיגה אינו ד"ש דהא צריך לשחוט מע"ש וא"ל כקו' העולם י"ל דהר"י ס"ל כהרמב"ם דוה"ט מותר לטבול בשבת וס"ל ג"כ דוה"ט א"צ הע"ש ויש לחוש שמא נטמא בוה"ט ולא טביל לי' מאתמול וסמכי' דעתי' לטבול בשבת וא"ל הא בעי הע"ש ז"א דוה"ט א"צ הע"ש וא"ל מ"ש סכין ומ"ש קופיץ דבסכין נמי יש לחוש דילמא נגע בוה"ט ומותר לטבול בשבת ועדיין לא טביל הסכין ז"א דסכין צריך להביא לעזרה מע"ש ובודאי לא יביא דבר טמא לעזרה משא"כ קנפיץ חיישינן שפיר שמא עדיין לא טביל לי' וסמכי' דעתי' לטבול בשבת כנ"ל וא"ש ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה