דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
דרושים לפסח · אות קיא)
בפסחים דע"ט ע"א ת"ר הרי שהיו ישראל טמאין כו' ואפי' ישראל וכהנים טהורים וכה"ש טמאים עושים פסח בטומאה אמר ר"ח ל"ש אלא שנטמא הסכין בטמא מת דרחמנא אמר בחלל חרב חרב ה"ה כחלל וקא מטמא לגברא דמעיקרא כי מתעביד בטומאת הגוף דכרת קא מתעבד אבל אם נטמא הסכין בשרץ דבשר הוא דקא מטמא וגברא לא קא מטמא טהורין עבדי טמאין לא עבדי וכו' עיי"ש וקיי"ל דכן הלכה ועיי' ברמב"ם. ותמוה לשיטת רבינו חיים כהן בתוס' פ"ז דנזיר דאף דאמרי' חרב ה"ה כחלל מ"מ הוי טומאה שאין הנזיר מגלח עלי' עיי"ש שהקשה להרמב"ם איזה בית אשר תבנו לי כו' וידוע דקיי"ל כל טומאה שאין הנזיר מגלח עלי' אין חייבים עליהם על ביאת מקדש ולפ"ז קשה מאי קאמר הש"ס ל"ש אלא שנטמא בטמא מת וכו' דמעיקרא כי מתעבד בטוה"ג דכרת קא מתעבד הא הוי טומאה שאין הנזיר מגלח עלי' ולא קא מחייב על ביאת מקדש ליכא כלל כרת בזה וצ"ע. עוד ק"ל בש"ס שבועות די"ז מקשה טמא ששימש במיתה היכי משכחת לה דהא חייב על ביאת מקדש כו' עיי"ש. והרי משכחת לה שפיר בטמא בטומאה שאין הנזיר מגלח עלי' דאינו חייב על ביאת מקדש משום שהי' טומאה שאין הנזיר מגלח עלי' כנ"ל וא"כ אינו חייב אלא משום ששימש בטומאה וצ"ע: