דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
דרושים לפסח · אות קי)
פסחים דף ס"ו ע"ב פסח דדחי טומאה מנ"ל אר"י אמר קרא איש איש כי יהי' טמא לנפש כו' איש נדחה וכו' א"ל רשב"ל אימא וכו' אלא ארשב"ל מהכא וישלחו מן המחנה וכו' ובתוס' ד"ה אלא אמר ר"ל תימא לרשב"א הניחא לר"י אלא לרשב"ל פסח דדחי טומאה מנ"ל והניחו בקושי'. ונראה דלק"מ עפ"מ דהקשה התוס' לקמן דס"ט ע"א בד"ה שוחטין וזורקין וא"ת אי שוחטין וזורקין על טמא שרץ אמאי כ' רחמנא דטמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעי' גברא דחזי לאכילה וכו' ותי' דאיצטרך למימר דצבור עבדי בטומאה כו' עיי"ש ולפ"ז לא מקשה התוס' מידי לר"ש פסח דדחי טומאה מנ"ל די"ל דיליף מהנ"ל כמו שתי' התוס'. אך ז"א דהא קו' התוס' הוא לר"ל ור"ל לא יליף מהנ"ל אלא יליף מקרא וישלחו כו'. ונראה ליישב והסגנון יהי' כך דהא דיליף ר"ל מוישלחו היינו אליבא דר"י דלר"י לק"מ קושי' תוס' דלקמן וא"כ ליכא למילף כמו שמתרץ התוס' אבל לר"ש מקשה תוס' שפיר וע"כ צ"ל כתי' התוס' א"כ יליף שפיר מהתם דהא אי' בפסחים כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא כדרך הנאתן אבל שלכדה"נ פטור וכ' האחרונים דזהו דוקא בלאו דלא עבר על הלאו אלא אם אכלו כדה"נ אבל לענין עשה מקיים אפי' אם אכל מצה שלא כדה"נ ולפ"ז לא מקשה התוס' מידי אמאי כ' רחמנא דטמא אינו עושה פסח הא בלא"ה לא חזי' לאכילה ז"א דה"א דיאכל הפסח לערב שלא כדה"נ ויוצא ידי אכילת פסח ולא מחייב משום טומאה דבל"ת אינו עובר בשלכדה"נ. אמנם לר"ש הקשה התוס' שפיר דכבר נודע מ"ש מהרש"ל בשבועות דכ"ג דלר"ש דסובר כ"ש למלקות ה"ה דמחייב בשלכדה"נ וא"כ א"ל כנ"ל דיכול לאכול שלכדה"נ דלדידי' לוקין אפי' בשלכדה"נ וע"כ צ"ל כתי' התוס' וא"כ שפיר יליף ר"ש מהכא דפסח דחי טומאה משא"כ לר"י לק"מ קושי' התוס' וליכא למילף מהנ"ל כמו שתי' התוס' לכך הוצרך רשב"ל למילף אליבא דר"י מקרא דוישלחו כו' וא"ש ודו"ק. ואגב דעסיקנא בענינא דפסחא אציגה בזה שני קושי' עצומות: