דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
דרושים לפסח · אות קט)
פסחים דף ו' שואלין ודורשין בהל' פסח קודם לפסח למ"ד יום כו' עיי"ש עד אתי' מדבר מדבר וכו' תוס' ד"ה ממאי דבריש ירחא קאי תימא דאמרי' בשבת דכ"ע בר"ח אתי' למדבר סיני דאתי' זה זה וכו' והיינו משום דאמרי' במנחות דנתקשה משה במעשה לבנה עד שהראהו הקב"ה באצבע כו' עיי"ש. ונתקשו בו גאוני עולם דהך מילתא והיינו כו' אינו מובן דהוא קו' בפ"ע ואין לו שייכות והתקשרות עם הך דשבת והכי הול"ל ועוד דאמרי' במנחות וכו'. ונראה דמהרש"א הקשה בשבת דפ"ו אקו' התוס' דילמא הא דילפי' זה זה היינו לפי המסקנא דילפי' מדבר מדבר דהי' באחד לחודש הראשון בשנה השנית וא"כ מוכח דשואלין ודורשין י"ד ימים קודם פסח וא"כ אף החודש הזה נאמר ע"כ בר"ח. ולכאורה אין מקום לתמיהתו דהא ת"ק סבר למ"ד יום ע"כ דלא דריש ג"ש במדבר במדבר ואפ"ה ס"ל דילפי' זה זה דקאמר בשבת דכ"ע ס"ל בר"ח באו למדבר סיני דילפי' הזה הזה דבודאי לא אזלי כולם רק אליבא דרשב"ג ולא כת"ק איברא דדברי מהרש"א בנוים על דברי התוס' שהקשה בשבת למ"ל הזה הזה נילוף במדבר במדבר ולכאורה מה קו' דילמא ס"ל כרבנן דלמ"ד יום וא"כ ל"ל ג"ש במדבר במדבר כלל א"ו דלכ"ע ילפי' במדבר וכו' וע"כ החליט מהרש"א דעתו דלכ"ע ילפי' במדבר במדבר אך קשה באמת מנ"ל לתוס' זה. ונראה דהר"ן הקשה אהא דתנן משה תיקן לישראל שיהיו שואלין בהל' פסח בפסח וכו' הא אפי' שלשים יום מקודם דרשי' מדינא כש"כ ביו"ט עצמו וכ' הגאון חק יעקב דבירושלמי מבואר דבבית הועד דרשי' למ"ד יום מקודם וא"כ שפיר תיקן משה דדורשין בפסח לכל ישראל. אך נראה דעדיין קו' הר"ן במ"ע דהרי הש"ס פריך שם מ"ט דרבנן ומשני שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני ורשב"ג אמר לך איידי דקאי במילי דפסחא וכו' ומ"ט דרשב"ג שהרי משה עומד בר"ח ומזהיר על הפסח וכו' וקשה למה לא פריך הש"ס נמי ורבנן מ"ט לא אמרי כרשב"ג ואי דלא ס"ל הג"ש דבמדבר עכ"פ הו"ל לאקשוי' כן ולתרוצי כנ"ל. לכן נראה דהא דס"ל לירושלמי דלמ"ד יום דרשי' בבית הועד ולכאורה מנ"ל זה רק י"ל דהא לא מצינו דרשת למ"ד יום רק באנשים שהיו טמאים לנפש אדם ושאלתם הי' בבית הועד כמו שמצינו בקרא ויבואו לפני משה ולפני אהרן ופירש"י בבהמ"ד היו יושבין עיי"ש וא"כ אין לנו אלא כדמצינו בקרא ולא להוסיף. אך זה בלמ"ד יום אמנם באותן י"ד ימים קודם פסח נפקא לן מדכתיב דברו אל כל עדת ב"י הרי מבואר דיש לדרוש ברבים ולפ"ז א"ש דודאי אף רבנן ס"ל דרשת רשב"ג במדבר במדבר ולהורות נתן די"ד יום דורשין לכל ישראל אבל הם הוסיפו דבבית הועד דורשין ל' יום מהך קרא דטמאים לנפש אדם ורשב"ג ס"ל דמהך דלמ"ד יום לא ילפי' דאיידי דקאי וכו' ואין לנו רק י"ד ימים לדרוש ברבים מהך דבמדבר נמצא דאף רבנן ס"ל דרשת רשב"ג ול"ק על רבנן הך גז"ש דבמדבר מה דרשי בי' משום דלדידהו נמי צריך הך ג"ש כנ"ל. לפ"ז קו' הר"ן קמה וגם נצבה דכיון דלכ"ע י"ד ימים קודם פסח דרשי' ברבים א"כ מה תיקן משה שיהיו דורשין בפסח וא"ש. ויש ראי' ברורה להר"ן מש"ס סנהדרין די"ב ע"ב דאיתא אין מעברין את השנה ביום למ"ד של אדר ואם עברוהו מעוברת ופריך מכדי מפורים לפסח דרשי' בהל' פסח ואי אתי' ריש ירחא דניסן וקמעברת לשתא אתו לזלזולי בחמץ דתנן שואלין קודם לפסח למ"ד יום ורשב"ג אומר שתי שבתות ותוס' שם כתבו אמתני' דעדיות הם העידו שמעברין את השנה כל אדר ה"מ לאקשוי'. אמנם לפמ"ש לעיל ניחא דבשלמא עד ריש ירחא דניסן דדרשי' רק בבית הועד ל"ש זלזול חמץ לאנשי ועד דהם הם המעברין את השנה אמנם בהגיע ר"ח ניסן שכבר חל הזמן לדרוש לכל המוני עם בזה שפיר יש חשש זלזול חמץ ולק"מ מ קושי' התוס' ומש"ה הביא נמי הגמ' דברי רשב"ג דלכאורה הוא שפת יתר אך לפמש"ל ניחא דהא לענין דרישה להמוני עם לא נחלקו ולק"מ ומבואר כדברי הר"ן דאי נימא דגם באותן י"ד ימים מקודם נמי לא דרשי' רק בבית הועד קשה מה יש חשש זלזול לאנשי הועד כנ"ל. ולפ"ז הקשה התוס' לעיל שפיר דהא גם רבנן אית להו ג"ש במדבר וכו'. ולתרץ קושי' התוס' בשבת נקדים מה דאי' שם יומא קמא לא אמר להו מידי משום חולשא דאורחא ומזה ילפי' דת"ח שבא לעיר אין מבקרין אותו ביום ראשון עיי"ש. וקשה מנ"ל זה דילמא הטעם דיומא קמא לא אמר להו מידי משום דאיתא שם (שבת דפ"ו) משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד ופירש"י דכל מה שלא נאמרה לו בהשכמה שוב לא נאמר לו בו ביום וא"כ דילמא אז באו בחצי היום למדבר סיני ול"ה באותו יום הדיבור ולכך לא אמר להו מידי וצ"ל כיון דאנן ילפי' הך מג"ש זה זה ושם הי' בלילה דהרי הראה לו הלבנה בחידושה וזהו בתחלת הלילה כמבואר במדרש א"כ ילפי' דגם ביאה למדבר סיני הי' בלילה ואפ"ה ביומא קמא לא אמר להו ושפיר מוכח דין זה דאין לבקר ת"ח ביום ראשון. ובזה מיושב קו' התוס' דאף דילפי' במדבר וכו' מ"מ איצטרך זה זה להורות דבלילה באו למדבר סיני ואפ"ה יומא קמא לא אמר להו כנ"ל. והנה על הך ראי' דמנחות שנתקשה משה במעשה הלבנה יש להקשות מנ"ל דהראו לו לבנה ממש דילמא רק דמות לבנה של אש הראו לו כמו דאמרי' במנורה ומחצית השקל וכן הוא במדרש. אך לפ"ז אין כאן ראי' דהחודש הזה הי' בלילה כיון דהי' רק דמות לבנה וזה אפשר להראות גם ביום. ומעתה יבואר היטב המשך ד' התוס' הנ"ל דממנחות לחוד ל"מ להקשות די"ל כנ"ל שהי' רק דמות לבנה של אש ולכך הקשה התוס' משבת רק דמשבת לחוד י"ל כקו' מהרש"א הנ"ל דלמסקנא איתמר וגם רבנן ס"ל דרשת רשב"ג כנ"ל וא"ל כקו' התוס' א"כ זה זה למ"ל נילוף מגז"ש במדבר כו' י"ל דאיצטרך זה זה להורות דבלילה באו ומש"ה כ' התוס' והיינו דאמרי' במנחות וכו' וא"ל כנ"ל דהי' רק דמות לבנה א"כ אין כאן ראי' דהי' בלילה והד"ק התוס' משבת לדוכתי' זה זה למ"ל וקו' התוס' מכח ממנ"פ ודו"ק היטב: