אור ברסלב
דברי חנוך חדושים על או"ח › תשובת הרב על מש"כ בסי' ל"ט ותשובותי בחצאי מרובעים

דברי חנוך· רבי חנוך הענדיל פרידלנד

חדושים על או"ח · תשובת הרב על מש"כ בסי' ל"ט ותשובותי בחצאי מרובעים

לאו"ח סימן צ

בסי' ל"ט כתב כת"ר דבמדיחין איכא שני שבותים לאסור חדא במה שנוגע כו'. ושבות שני במדיחין במה שהוא מתקן הדבר כו'. לפע"ד ליכא בהדחה משום מתקן. כי אם טרחה בעלמא ולצורך שבת מותר ולצורך חול אסור. כמבואר בסי' שכ"ג ס"ז. רק בהדחת הבשר ביום ג' סבר המג"א דהוא מתקן משום דמרכך. שכבר נתייבש במקצת והדחתו מרככתו. ואפ"ה לא עמד המג"א בסברא זו ואינו אוסר אלא משום דאסור בטלטול כמ"ש הנוב"ת בסי' כ"ז וסי' צ"ב. וכן מ"ש כת"ר דהיכא דמכשירו למצוה איכא משום מתקן כמו במיעוט ענבים. התם טרם שנתמעט לא חזי כלל ובזה ודאי הויא מתקן. כמ"ש רש"י שם שהיה פסול ומכשירו. אבל יתרון הכשר לא חשיב מתקן כמו בולד הטומאה בביצה (דף י"ח) [התם לא הוי שום תיקון מצוה שמותר להשהות כלי בטומאה ובלבד שלא ישתמש בו טהרות]. וכן מטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה. התם לא הוי ג"כ תיקון מצוה שאין צורך כלל לחזור ולהטביל כמש"כ רש"י ביצה (דף י"ט ע"א) ד"ה עושה ואף להרמב"ם דמפרש פ"ד מיו"ט מחבורה לחבורה מאוכלי תרומה לאוכלי קודש מ"מ לגבי הדיוט אין זה תיקון]. וה"ה לצורך דבר הרשות היכא דלא חזי לגמרי הויא מתקן. אבל היכא דחזי רק שמכשירו יותר לא מקרי מתקן כמ"ש בשבת (דף ק"ט) כיון דמתאכיל הכי לאו מידי עביד. ולדעתינו שוין המה דבר הרשות וצורך מצוה. והא דאסרו בפ"ז דפסחים הדחת קרבי' היינו משום דאפשר משחשיכה. ולא הויא צורך היום. וא"כ הגמרא בשבת (דף קנ"א) דרצה לאסור להדיח מת דומיא דקרקע. ובקרקע ודאי הויא צורך היום. וע"כ משום דאסור בטלטול. כמ"ש רש"י והמג"א בסקי"ג. והגמרא משני דהדחת קרקע לאו מה"ט אסור. אלמא דדבר האסור בטלטול מותר להדיח. [אם הגמ' מסיק דדבר האסור בטלטול מותר להדיח א"כ ע"כ בסיכה והדחה אין כאן טלטול ולא כדברי כת"ה ועד כמה דחוק לומר דטלטול מיהא הוי אלא שהתירו הטלטול הכא משום צורך היום ורש"י דמסתייע כת"ר מינה מנגדו שכתב מפורש כלומר לא משום טלטול ובתחלה כתב אלמא דבר האסור לטלטל אסור לסוך משמע דס"ד דהסיכה בעצמו אינו טלטול אלא דטרחת הסיכה לא התירו בדבר האסור לטלטל ופשוט דגם המג"א כשחילק מסי' תרנ"ד ג"כ לא היתה כוונתו שתהא אסורה הדחה וסיכה מצד טלטול דזה פשיטא שירקות שראויות לאכילה מותר הטלטול ועוד בסי' תרנ"ד לולב בחג לאו משום טלטול אסרו נתינת המים ביו"ט לצורך לולב וכת"ה ג"כ בראשית דבריו אמר דמשום טרחה ובודאי דהמג"א סובר הטעם משום טרחה. אבל באיסור טלטול לא הותר במת יותר משאר מוקצה כהגר"א ואם נגיעה לצורך דבר המוקצה הי' טלטול היה אסור אף במת ומנין לנו לחלק בטלטולי'. ועכ"ז אנכי על משמרתי דטעם האסור בלולב לא משום טרחה אלא משום תיקון מנא וכמו שפרש"י מפורש בסוכה (דף מ"ב) ד"ה בשבת דטרח לתקוני מנא וכל שהוא לצורך מצוה הוי תיקון ולא קשה קושית המג"א]. וזהו דקשה ליה להמג"א. וע"ז תי' דלצורך היום שרי ליגע ולהדיח בדבר האסור בטלטול. אבל טלטול גמור אסור אפי' לצורך היום. ובזה מתורץ קושית הגר"א. והמג"א רוצה לאסור גם בהדחת הבשר ביום ג'. משום דהוי טרחא שלא לצורך היום. ולפע"ד מוכח דבמקום פסידא מותר טרחא ככולי סוגיא דשבת (דף מ"ג). ואפי' הצלה שאינה מצויה וגם לדבר שאינו ניטל. כמ"ש המג"א בעצמו בשם מהרי"ל. אלא דהמג"א כתב דלא הויא פסידא דאפשר בצלי וכבר העיד הנ"א דהוי פסידא. וכן רואין בחוש דהוא הפסד לגמרי. ואפשר דמה שהצריך הרשב"א לומר בירקות משום דראוין לאכילה ביומן. משום דלא הוי פסידא כ"כ דנוכל לתקנם גם משחשיכה:

ומ"ש בד"ה גם. דהמג"א קאי אאין נופחין. יעיין כבודו במ"מ ויראה דקאי גם אאין סכין ומדיחין אמת דהמ"מ קאי גם אאין סכין ומדיחין. מיהו המג"א לא הביאו אלא אההיא דאין נופחין אבל בטעם דאין סומ"ד ס"ל כפרש"י משום אשווי גומות וכמו שפירש בהדי' הכא סי' שכ"א סקי"ג אמנם ברור דגם המ"מ ס"ל לטעם האיסור משום אשוי גומות כפירש"י וכדקאמר הגמ' קרקע בקרקע מיחלפא אלא דקשי לי' דבכיבוד נמי יאסר משום אשווי גומות ומתרץ שבסומ"ד לפי שאין צורך כ"כ גזרו אבל בכיבוד שיש בו צורך גדול לא גזרו. וע"כ מה דהוי טעם האיסור בסומ"ד משום אשווי גומות ובלולב אסרו אע"ג דלא שייך אשווי גומות הוא לסברת המג"א מטעם דהכא איכא צורך היום ובלולב ליכא צורך היום וכבר הקשתי דלולב כשעומד להנטל נמי איכא צורך היום. ול"ל דלולב בלולב מיחלפא משום לולב אחר נטילה דליכא צורך היום. דא"כ גם בקרקע למה חדית רש"י הטעם משום אשווי גומות הי"ל לרש"י לפרש קרקע בקרקע מיחלפא גזירה קרקע המרחץ דאיכא צורך היום משוה שאר קרקע שאין בו צורך כ"כ כדברי המ"מ. וע"כ או דהמ"מ חולק עם רש"י. או להשוות הדיעות נאמר דמשום טרחה בעלמא פשיטא דאין לגזור קרקע בקרקע אלא דוקא משום חשש מלאכה גמורה דאשווי גומות. א"כ קשה יהא מותר להחליף המים ביו"ט אם יטלו עוד הלולב אח"כ אע"כ כמ"ש]:

תוכן העניינים

דברי חנוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה