דברי חנוך· רבי חנוך הענדיל פרידלנד
חדושים על או"ח · סימן מ
(לסי' שכ"ג)
מידידי הרב ר' הענדיל ל"י
סי' שכ"ג מ"א ס"ק י"ד הביא התה"ד כתב בסי' נ"ד דאסור להוסיף לבטל איסור בשבת ויו"ט משום מתקן עי"ש וראייתו משבת פ' נוטל דאסור להעלות את המדומע בק"א משום מתקן שמביא לידי היתר. וההיא דביצה (דף ד' ע"ב) דמרבה בעצים שנשרו משום דמקלי איסורא ולא חשיב תיקון כלל והשעה"מ בפ"ב מה"יוט ה"ו הקשה עליו מהא דכתבו התוס' והרא"ש בפ"ג דפסחים דמותר לבטל חלת חו"ל ביו"ט ברוב וכתב ואין לדמות להא דמיקלי איסורא עיי"ש.
ולפע"ד בודאי דומה דמה דהתירו לבטל במקלי איסורא היינו משום דלא חמיר איסורא. לכן כיון דלא חמיר איסורא לא הוי תיקון כמו בכלי שנטמא בולד הטומאה א"כ ה"ה בחלת ח"ל דרשאי לבטל לכתחילה מכלל דלא חמיר איסורא ולא הוי תיקון. עוי"ל דלכאורה קשה מאי ראיה מטבילת כלי או ממעלין את המדומע לביטול התם מתקן את האיסור ועושהו היתר וגזרינן משום תיקון שע"י מלאכה. אבל בביטול אינו מתקן את האיסור אלא מבטלו ועושיהו כמו שאינו, והיכן מצינו תיקון ע"י מלאכה כזו דעושה כמי שאינו דנגזור מחמת זה אלא דהתה"ד מיירי שם דנתערבה האיסור במעט היתר וצריך להוסיף עליו. א"כ לכתחילה כל התערובות אסור. ועתה במה שמוסיפי' עליו מתירו, ולא שייך לומר דעושה כמו שאינו דהרי אינו מוסיף לבטל כל התערובות כי אם לבטל את האיסור שיהי' כמו שאינו. אבל התערובות שבתחילה הרי נתקן והוי תיקון. אבל הרא"ש והטור מיירי לבטל חלת ח"ל דס"ל דרשאי לבטלה אף בלא נתערבה. א"כ לא שייך תיקון דאינו מתקנו אלא דעושיהו כמו שאינו. עוי"ל בזה כמ"ש השעה"מ שם דביו"ט שרי לתקן לצורך אוכל נפש. והתם בשבת איירי עיי"ש דמביא מרלב"ח. אך סתר זה מדמקשה התה"ד מהא דביצה דהוי ביו"ט. ולפע"ד מהא לא אריא דהתם בעצים מיירי דהוי מכשירי אוכל נפש כמ"ש בסי' תק"א במג"א סק"ג ואסור לתקן ודוק. גם מה שהקיל שם השעה"מ לכבשינהו דניידי ביו"ט. אינו נראה כן מלשון התה"ד דהא רצה לאסור אף במחשבה גרידא ולבסוף מסיק דדוקא במעשה אסור. וכ"מ בגמרא דדוקא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר שרי ועיי"ש בשבת (קמ"ב ע"א) כתב רש"י דאע"ג דתרומה בעינא מחתא אפ"ה כיון דע"כ צריך להעלותה הרי הוא מתקן משמע נמי כן: