אור ברסלב
דברי חנוך חדושים על או"ח › סימן ו

דברי חנוך· רבי חנוך הענדיל פרידלנד

חדושים על או"ח · סימן ו

סימן ה

לסימן רנ"ג

ואכתוב לו עוד איזה גרגרים אשר זכור אנכי ממג"א הלכות שבת. בסי' רנ"ג כתב המג"א להתיר להניח על כסוי תנורי כירות שלנו אפי' בלא גרוף וקטום שזה בכלל סמיכה לכירה דשרי. ומה שהחמירו גדולי המחברים לעשות כעין מכסה להתנור ואח"כ להעמיד אין זה אלא משום היכר אבל מדינא אין צריך. ולענ"ד אי אפשר לומר כן שהרי אמרו בגמ' בכירה שלש מידות בתוכו ועל גביו וסמיכה. וכירות שלהם הלא הי' קדירה רחבה פתוחה למעלה ופשיטא דכנגד אויר הכירה היינו תוכה. וביותר להב"י דעל גבי גחלים היינו הטמנה א"כ ע"כ תוכה היינו כנגד אוירה ועל גבה על כרחך על דופן הכירה מלמעלה לא כנגד החלל. וא"כ תמה על עצמך אם על הדופן מקרי על גבה אע"פ שהאש בשעה שישנו מחמם מן הצד כ"ש כסוי התנור שהאש בשעה שישנו מחמם מתחתיו ממש. ופשוט שאין הכסוי טוב יותר מאלו הי' דופן הכירה עקום. ואין נראה לי לאמר דתוכה היינו בתוך אויר הדפנות ועל גבה היינו נמי כנגד החלל בגובה מקום שאין דפנות מן הצד. דא"כ לא הי' הגמ' קורא זאת על גבה אלא כנגד אוירה או בגובה אבל על גבה לא משמע על אוירה. לכן פשוט דמיירי על דופני הכירה. ואדרבה לענ"ד מה שהקילו הפוסקים בעושה כעין מכסה היא קולא גדולה דבוודאי על הדופן מקרי על גבה אפי' בדופן עבה ה"ה נמי על הכסוי הוא כמעבה הדופן העליון. אלא דס"ל כיון שאין הדפנות מחוברים מועיל השני להתיר. ואין לי להאריך עתה לו בדברי תורה אך אעורר כי לפי מה שפירש"י על גבה בפ' כירה אם נותן כסוי על התנור מלמעלה או על שפת התנור. הנה על שפת התנור מסייע לי נגד דברי המ"א שמתיר לתת על התנורים שלנו מדינא. ומה שפירש על כסוי התנור מלמעלה קשה על המחבר שהתיר לתת קדירה ישנה על התנור דהוי כגרוף וקטום ושם בהדיא אמור בגמ' אין משהין על שאינה גרופה וקטומה הרי שהכסוי למעלה על התנור אין מחשב כגרוף וקטום. ולענ"ד דחוק מאוד לאמר מפני שהקדירה הישנה יש לה דפנות כי גם להכירה בעצמה יש דפנות:

(מה שהשיב הרב הנ"ל על דברי אלה יבא להלן אי"ה.)

תוכן העניינים

דברי חנוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה