דברי חנוך· רבי חנוך הענדיל פרידלנד
חדושים על או"ח · סימן ד
וע"ז השיבני ידידי הרב הנ"ל
מה שהקשה בירושלמי לפי פירושינו קושיות חמורות הן לע"ע ועיין בב"י ובפרישה ודרישה בסי' רפ"ח. גם מה שכ' לישב דברי רבינו הגר"א. דמ"ש דפליגי קאי על המשניות דמייתי. יעיין כ"ת בדברי הגר"א שכ' בהדיא אפלוגתא דאמוראי. ומ"ש כת"ר לפרש דברי האמוראי בירושלמי דפרשו טעמא דקראי נכון הוא. אך מה שכ' לפרש דמ"ד לא ניתנו אלא לאכול לשמוח ולהתענג ס"ל ע"כ או כולו לד' או כולו לכם. דאל"כ אכתי בחציו השני שלכם כשלא יהי' לו לאכול יסריח בדברים בטלים. לפענ"ד ל"נ חדא דאם כן יכול לעשות כולו לד' ויתבטל כוונת התורה כמ"ש כת"ר על אידך מ"ד. ועוד דהא כבר כתבתי בסימן ב' דכשאין לו מה להתענג ולקיים לכם מחויב בת"ת ממ"ע דלימוד תורה ועוד דנראה דחציו לאו דוקא אלא דבעי לד' ולכם. וכן כתב הפרמ"ג. וכן מוכח. דאל"כ אנן דפסקינן כר"י יצטרך למנות ולספור השעות לכוון לד' ולכם. ומי הוא שיכול לצמצם כן. וכ"נ מלשון הירושלמי תן חלק לת"ת וחלק לאכול ולשתות. אבל הי' נראה לפי דרך כת"ר דלמר צריך רובו בד"ת מאחר דזהו כוונת התורה. ולמר צריך רובו באכילה ושתיה מאחר דזהו כוונת התורה והתנחומא מפרש דלת"ח בעי רובו בעונג ולפועלים בעי רובו בד"ת. וכ"נ מל' הרמ"א בסי' ר"צ. אח"כ מצאתי כן בב"ח סי' רפ"ח אבל עכ"פ הירושלמי לא יתיישב בזה. אך אחרי כותבי נזדמן לי לראות בירושלמי עם הגהות פני משה. וגריס ע"י שהפה מריח, ומפרש שנהנה מריח פיו בד"ת וגם מפרש ג"כ דשני ברייתות הן. וגם מגיה בירושלמי פסוק דעצרת לכם. ולפי גי' זאת יעלה פי' כת"ר על נכון. דע"י שהפה מריח הותרו לו כולו לד' מחמת דנהנה מהתורה, וכ"ש כולו לכם. מאחר דע"ז כוונת התורה, ואידך מ"ד סובר כר"י [וכעת אין אתי ירושלמי הנ"ל]: