אור ברסלב
דברי דוד ברכות פרק א - מאימתי › דף ו:

דברי דוד ברכות· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

פרק א - מאימתי · דף ו:

דף ה:

גמ' אר"ה כל המתפלל אחורי בה"כ. בפירש"י שלפנינו הוא ממש כפי' התוס' דאחורי בה"כ קרי להצד ששם הפתחים דהיינו במזרח ולכך בדלא מהדר אפי' לבי כנישתא נקרא רשע מפני שהעם מתפללים למערב והוא למזרח ובפירש"י שהי' לפני התוס' הי' כתוב איפכא דאחורי בה"כ נקרא' אותו צד שלשם מתפללים העם דהיינו צד מערב ששם ההיכל ולכך הקשו ולא נהירא דאדרבא כו' ובתר"י הביא ג"כ להנך תרי שיטתא רק דבתר"י צייר על בתי כנסיות שלנו שהפתח הוא בכותל מערבי ואותו פי' שהביא התוס' בשם רש"י הביא בתר"י בשם רבינו יצחק הזקן ומה שהקשו התוס' ע"ז דאדרבא כו' תירץ בתר"י כיון שגם הוא פונה אל ההיכל לית לן בה וכדאמרינן לקמן הי' עומד אחורי בית הכפורת כו' נמצא דלדינא איכא תרי שיטות. ומהך דאין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית משמע קצת כפי' ר"י הזקן דהצד ששם הפתחים מקרי פני אך לקמן (ח:) גבי העובר אחורי בה"כ בשעה שהציבור מתפללין משמע ודאי כפי' רש"י שלפנינו ותוס' דהצד ששם הפתח מקרי אחורי דהא התם ליכא לפרושי בענין אחר מדקאמר עלה ואי איכא פתחא אחרינא לית לן בה וצריך ע"כ לחלק בין בית לבה"כ דאף דבבית מקרי פני הצד ששם הפתח בבה"כ שאני דעיקר הפנים הוא הכותל ששם ההיכל. עיין בתר"י שם שהרגיש בזה ותירץ בדוחק עי"ש איברא דמלשון רש"י שם (ח:) שכתב דנראה כמבריח עצמו מפתח בה"כ שבמזרח) משמע דמפרש' כפי' ר"י הזקן אך לפי"ז צריך לדחוק מאד במאי דאמר ואי איכא פתחא אחרינא דהיינו שיש עוד פתח בכותל צפון או דרום כיון דלא אזיל ממש היפוך מצד הפתח אז אינו נראה כמבריח עצמו וצ"ע ואפשר דגם רש"י לא נתכוון לזה. ועיין:

תוכן העניינים

דברי דוד ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה