אור ברסלב
דבר אליהו (קלאצקין) ספר דבר אליהו › סימן צא

דבר אליהו (קלאצקין)· רבי אליהו קלצ'קין

ספר דבר אליהו · סימן צא

סימן צ

ב"ה א' לסדר חקת התורה תער"ג פה אפאלא. שלמא רבה וחיי אריכי לכבוד יד"נ הרב הגאון המפורסם עטרת תפארת ישראל פאר הדור חסיד ועניו כש"ת מו"ה אלי' קלאצקין שליט"א האבר"ק לובלין יע"א.

אחד"ש כקתר"ה באהבה הנני בזה לבקש מאת כתר"ה לעיין בדברי ולהשיבני תיכף על דבר התקנה אשר בפה משנים קדמוניות על הבשר שלא לייקר את השער יותר מהצענע שקבעו וזה איזה שנים אשר התחילו הקצבים לעשות תחבולות שונות וערמות ניכרות עד אשר כמעט נפרץ כל התקנה. וזה איזה שבועות פרצו גדר כמה פעמים לגמרי גם בלי ערמות. ושאלתי את הזקנים מפה ואמרו לי שנתקן זה יותר מחמשים שנה ע"י הרב ר' שמואל ז"ל שלא ליתן בעד לטרא בשר גסה יותר מעשרה קאפ' ואח"כ כשנתיקרו הבהמות תיקן שיהא המקח י"ב קאפ' ואח"כ קצב המקח י"ג ק"כ ואח"כ בנו הרב ר' נחמן עשה המקח י"ד ק"כ ואין ידוע אם נעשה התקנה בהסכם אנשי העיר ועתה באתי לשאול יודיעני נא תיכף חוות דעתו אם נוכל לבטל התקנה או לעשות צענע גבוה, ושישאר עתה כמקדם בלתי אפשר כי הבהמות ביוקר ועתה א"א לעשות בהסכם כולם מחמת המחלוקת של המ"ץ שהצד שלו יאמרו בהיפוך לכל מה שיאמרו הצד שלנו רק שלפע"ד אין זה מגרע כלל כיון שלהצד שלנו יש שוחטים וקצבים מיוחדים והם רוב מנין ורוב בנין, והתקנה נשתנה כמה פעמים דהוי כנדר שהותר מקצתו. וכן על הדגים קצבו השער ולא נשתנה מכפי שהי' התקנה דל"ש הסברא דנדר שהותר מקצתו וכן מה שהצד שכנגדי לא יסכימו ומוכרי דגים אינם מיוחדים לשום צד ואשאל ואבקש מכתר"ה ימחול נא ליקח פנאי להשיב על שאלתי תיכף כי נחוץ מאד תשובתו הרמתה בלי עיכוב כלל ויהי' בזה זכות הרבים להצילם ממכשול. הנני ידידו דו"ש כת"ר באה"ר ומברכו ללמוד וללמד מתוך הרחבה ובריאות בשלימות וכ"ט מצפה לתשובתו תיכף. ירמי' קאליש האבד"ק אפאלא בהרה"ק זצללה"ה מאמשנאוו.

תשובה

לענ"ד כיון שאין התקנה סייג וגדר לדבר מצוה דהא קאמר בחולין ד' פ"ד דכגון אנו מי שיש לו פרוטה כו' ובפרט בזה"ז שנתגברה החולשה (ועמ"א ס' תרט"ז סק"ב) וז"א בכלל מפקיעי שערים כשאין המוכר משתכר יותר משתות וע' חו"מ ס' רל"א ובפרש"י ב"ב ד' ח' ד"ה ועל השערים שלא ימכרנה שנה זו יותר מכך כו'. ומשום דא"א לקצוב שער רק על זמן קצוב. לא הי' אפשר להמתקנים לקצוב השער על ימים רבים. ורק אפשר שתיקנו שכשיעלה השער יהא זה ע"פ אנשי העיר ולזאת כבר נשתנה המקח ע"פ ב"ד איזה פעמים כפי ראות עיניהם. וגם הוי כעין מ"ש בב"מ ד' מ"ה דזימנין דזיל כספא. ודה"נ תלוי לפי מחיר יתר עניני אוכל נפש ובפרט הלחם שעל הלחם יחי' האדם ולפי שהי' בזמן התקנה מחיר הלחם בזול. משא"כ כשהלחם וכדומה כל עניני צורכי האדם ביוקר. מהנמנע שמחיר הבשר לא יעלה כפי הערך הזה בקירוב. והנה הא דאין ב"ד יכול לבטל כו' (עמ"ש ספ"ז) היינו במה שהוא סיג לדבר איסור. ובנ"ד הוי תקנה בעלמא וע' פ"ת יו"ד ס' רכ"ח סק"ל בשם הזכרון יוסף דאפי' כשגזרו גם על דורות הבאים הרשות ביד בני הדור הבאים להתיר גם בלא פתח חרטה ובמק"א הבאתי הוכחות לזה (ע' לעיל סי' מ"ה) ובפרט שכתב כ"ת שכבר נתפרץ הדבר ועוברין בפומבי על התקנה. והגם דהכא לא דמי למ"ש סי' רכ"ח סעי' ט"ו שאם יש לחוש שיעבור בלא התרה מתירין לו לכתחילה. וע"ש בגליון מהרש"א בשם המרדכי דהוי כנדר טעות דבזה"ז אין יכולין למשול ברוחם ע"ש. דשאני התם דהוא בעצמו לא יוכל למשול ברוחו לקיים הנדר. משא"כ הכא שיש אנשים שיצייתו ולא יעברו על התקנה וכיון שלא נדרו בעצמן ורק מצד התקנה מכבר ממילא אדרבה יש עדיפות שלא תתבטל התקנה לגמרי ועמ"ש בספרי אמ"ש סנ"ג בענין מ"ש הרשב"א במי שנשבע שלא לשחוק כו', אכתי הא ממילא נתבטלה התקנה. דהא עי"ז שיש שקונים ביוקר. ממילא אלו שלא יתנו יותר מהמקח הקצוב ע"פ התקנה לא ישיגו בשר לקנות. ואדעתא דהכי לא תקנו, שעי"ז יכרת אוכל מפי החרדים ומדקדקים במצות ורק בזמן שרוב אנשי העיר ככולן יעשו כפי התקנה. הי' אפשרות להתקנה להתקיים (ואולי מצד זה היתה, תקנת רגמ"ה רק עד סוף אלף החמישי, לפי שצפה ברוה"ק שאח"כ יתחדשו ענינים שלא תוכל התקנה להתקיים כ"כ. רק דהתם בלא"ה מצד המנהג הוי כאילו התנה עמה) ובנ"ד עי"ז שעוברין על התקנה בפומבי. יתפרצו גם במנהגים ותקנות אחרות משא"כ כשיפורסם הדבר שהיתה התקנה לטובת העיר רק לפי הזמן, ונכון שיעשו ההיתר במעמד אנשי העיר ולהוסיף על המקח רק כפי ההכרח לפי הזמן. ולכאו' לפמ"ש הצ"צ ח' כ"א בענין התקנה שלא לקנות דגים על ש"ק לפי שהמוכרין מיקרין השער שע"י היוקר לא יוכלו העניים לקנות, ממילא ה"נ הי' התקנה צורך מצוה כדי שיהא להעניים בשר ודגים על ש"ק, וגם בימות החול הוי ענין מצוה מה שיהי' להעניים מה לאכול. ובלא"ה הא התורה חסה על ממונן של ישראל (וע' מנחות ד' ע"ו ור"ה ד' כ"ו) ועמ"ש הרשב"ץ במי שנשבע עד"ר למכור יין כו' דכיון שהוא צורך פרנסתו הוי דבר מצוה כמ"ש במו"ק ד' י"ד ובאו"ח ס' רמ"ח סעי' ד' וסי' ק"ח סעי' ח'. וע' תענית ד' כ"א וע' סוכה ד' ל"ד תד"ה ולדרוש, אך ז"א, דהא תקנות הקהל תמיד הוא לצורך פרנסת אנשי העיר ומחייתם. ופעמים נוגע לענין פק"נ, ומ"מ קיי"ל שיש להם התרה כו' הגם דכשהיתה ההסכמה סייג לדבר מצוה אינם יכולין להתיר (וע' חי' רע"א א זצ"ל דדוקא גדר לדבר מצוה שלא תתבטל כו') דכיון דכל מה שמתקנין לטובת העיר הוא משתנה לפי הזמן. ובמשך הזמן אפשר שמהתקנה תצמח קלקלה. מש"ה לא דמי לגדר דבר מצוה דעלמא, וא"כ גם בענין הדגים אם אין בנמצא להשיג במחיר הקודם. מצד אלו שנותנין ביוקר. ג"כ יוכלו להוסיף על המקח כפי ההכרח.

תוכן העניינים

דבר אליהו (קלאצקין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה