אור ברסלב
דבר אליהו (קלאצקין) ספר דבר אליהו › סימן ד

דבר אליהו (קלאצקין)· רבי אליהו קלצ'קין

ספר דבר אליהו · סימן ד

סימן ג

ב"ה ה' ויק"פ שנת תרס"א לש"ב (בן בנו של אחי כאאמו"ר ז"ל) הרב הה"ג המפורסם בקי בחדרי תורה מו"ה יעקב קאפיל נ"י קלאצקין בקרעסלאווקא (פלך וויטעבסק).

מה שכתב כ"ת ליישב ולבאר דברי התוס' בכריתות ד' י"ג ד"ה ד' חטאות שכתבו דהשתא שנשחטו ונזרקו דמן כהלכתן ליתא בשאלה. עפמ"ש הר"ן בנדרים ד' י"א דלבתר זריקת דמים פקע לי' נדרא, והיינו דוקא בשלמים משא"כ בעולה דגם אחר זריקה אין נאכלת לכהנים, הנה לדברי כת"ר אכתי יקשה הסוגיא דשבועות דפריך עמ"ש שבועה דאית לי' שאלה לא קתני הרי הקדש והוצרך לתרץ דמיירי בבכור ויקשה דהא כמו"כ הו"מ לאוקי בכל הקדשים וכגון שלמים ובלא"ה כבר ביאר הריטב"א ובש"מ נדרים ד' י"ב ד"ה והא תרומת וז"ל דקרא דכי ידור כו' משמע שאותו דבר שמתפיס בו ההיתר הוא עומד עדיין עכשיו באותה קדושה שהי' עומד בה בשעה שהי' נדור מתחלה והלכך לאחר זריקה שהוקל כח ההקדש כו' שאינו אסור אלא לזרים לא קרינן בי' דבר הנדור ע"ש. ולא שייך זה לענין מ"ש התוס' דליתא בשאלה. וטעם סברת התוס' י"ל עפמ"ש במעילה ד' י"ט דאחר שנזרק כהלכתו א"ח באחריותו ע' גיטין ד' נ"ג רש"י ד"ה חייבין וע' זבחים ד' ד' דאחר זריקה תו ליכא ענין שינוי בעלים. ומ"ש האחרונים דתו א"צ לשם בעלים אפי' למצוה וההכרח לישב הסתירה מהסוגיא דשבועות כמ"ש הגרע"א ת' ס"ה, דבשבועות שם דקאי אליבא דרבא ואיהו הא ס"ל דאכלה כולה אין נשאל עלי', עכצ"ל דלא קתני גם מידי שהי' מקודם בשאלה ע"ש. ועדיין תמוה לשון התוס' שלא הביאו דבשבועות פריך הכי הש"ס.

לזה נלע"ד דקושית התוס' בכריתות אינו דוקא לפום דאמר רבא דחל איסור כולל באיסור הבא מעצמו אלא דכוונת קושיתם עפמ"ש הש"ס דבב' אכילות לא קמיירי ואין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זתים וכבר הוכחתי בספרי אה"ר ס' ה' ממ"ש המרדכי (עמ"א סי' תע"ה) דכשהמאכל מרוסק מחזיק ב' זתים ומשהו ואינו מחזיק ג' זיתים שלמים. וכיון דמיירי כאן בכריתות בשיעור ככותבת דהוי פחות מעט מכביצה שפיר הקשו התוס' דהא מצי נקט ה' חטאות כשאכל בהדה כל שהו מאיסור שבועה שנשבע שלא יאכלנה דחייב במפרש בכל שהו וביחד יהא כביצה וזה מחזיק בית הבליעה כמ"ש ביומא ד' פ'. וע' ש"מ כריתות דנהי דתני שיעור ככותבת דכך חיוב יוה"כ לא קתני נותר ופגול דהי' צריך למתני ב' זתים ע"ש. ושפיר הקשו התוס' לינקט שבועה דהוי רק צירוף כ"ש. ומש"ה כ' התוס' בלשונם כגון נשבע שלא יאכלנו" ולא כ' בלשונם, "שנשבע שלא יאכל תמרים וחלב" ומשום דקושייתם אינה כלל כקושיית הש"ס. וקושיתם הוי גם בלא דברי רבא. ושפיר קאי התוס' לפום הלכתא דאכלה כולה נשאלין עליה. ומש"ה לא הביאו יתר תירוצי הש"ס. כגון הא דלא קתני שבועה דחיילא אמידי דלית בי' מששא, דס"ל דדוקא לענין גוף החתיכה שיש חיוב ד' איסורין דאכילה קאמר דלא קתני מה דמשכחת חיוב מצד מה דחיילה אמידי דלית בי' מששא משום דז"א מסוג ודמיון יתר החיובים שעל אותה חתיכה גופה, ודאכתי הו"מ נקט צירוף איסור שבועה על הבשר שבאותה אבר כיון שאינה בהחלב ונותר גופא. אליהו קלאצקין החפ"ק מאריאמפאל.

תוכן העניינים

דבר אליהו (קלאצקין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה