דבר אליהו (קלאצקין)· רבי אליהו קלצ'קין
ספר דבר אליהו · סימן ב
כבוד הרב הג' המפורסם בתורה ויראה חריף ובקי מו"ה ישראל בן ציון ראזענבאם האבד"ק ווישקאווי (מחוז פולטוסק פלך ווארשא).
קבלתי מכתבי כת"ר ודבר בקשתו להשיב באריכות להלכה ולמעשה. מרוב טרדותי כעת אשיב בקצרה כי לענ"ד יש להכשיר השו"ב דעירם שנכשלו לעבור על מה שחתמו על הכתב איסור שאם יעברו תהא שחיטתם אסורה כבשר נבלה, היינו בדבר האסור, ולא התפיסו בדבר הנדור
ועמ"ש הש"כ יו"ד ס' ר"ה סק"ז דאע"ג דאם אמר ככר זה אסור עלי הוי נמי נדר היינו משום דכתיב לאסור איסר על נפשו אבל לאסור על כל ישראל אינו יכול אם לא בקונם. דלכאו' תמוה וכמ"ש הט"ז מכמה מקומות שמפורש שאדם אוסר על חבירו בלשון איסור וע' סי' רכ"ה. ויש מקום לישב עפמ"ש המח"א ה' נדרים סי"א ממ"ש הריטב"א בקדושין ד' נ"ד דכשאמר ככר זה עלי אסור כנבלה כו' אפי' משום ידות נדרי' ליכא וכ' המח"א דהיינו אי האומר ככר זה אסור עלי הוי מדין יד וכאילו סיים ואמר כקרבן וכמ"ש הר"נ פ"ג דשבועות, ומש"ה כשסיים ואמר כנבלה שאינו דבר הנדור לא הוי כלום משא"כ לפי"מ שנראה מד' הר"ן בריש נדרים דהאומר ככר זה עלי לאו משום יד הוא אלא מעיקר הנדר. וא"כ אפי' תלאהו בדבר האסור הא נדר, ודל מהכא מה שהתפיס דלא הוי כלום, ה"ז נאסר במה שאמר ככר זה אסור דהוי נדר גמור יע"ש. ועפ"ז י"ל דזה מ"ש הש"כ לענין האומר ייני יאסר כי"נ אם אעשה דבר פלוני שלא התפיסו בדבר הנדור, דממילא אי נימא דמה שאמר יאסר הוי עיקר הנדר הוי נדר הגם שתלאוהו ביי"נ דהוי דבר האסור. משא"כ אי נימא דהוי רק מדין יד. וכאילו סיים ואמר כקרבן, דממילא כשסיים ואמר כיי"נ לא אמר כלום. ודאע"ג דאם אמר ככר זה אסור עלי הוי עיקר הנדר וכמ"ש בש"כ סק"א מלשון הרמב"ם. היינו דוקא כשאוסר רק על עצמו ומשום דכתי' לאסור איסר על נפשו משא"כ היכא שמבואר שכוונתו לאסור גם על אחרים שאינו בכלל מ"ש לאסור איסר על נפשו. ואינו יכול לאסור אם לא בקונם והא שאוסר על חבירו בלשון איסור. הוי מדין יד וכאילו סיים ואמר כקרבן. וממילא כשסיים ואמר כיי"נ שאינו דבר הנדור לא אמר כלום וממילא גם לדידי' מותר היין. כיון דמוכח שאמר בתורת יד. דהא בא לאסור גם על אחרים. וגם הוי כמו שהותר ובטל מקצתו. ומשום דס"ל להש"כ דכשאמר יאסור הוי עיקר הנדר, ממילא הוקשה לו דמה בכך שאמר כיי"נ. דדל מהכא מה שהתפיס, דהא כבר נאסר במה שאמר יאסר לזה הוצרך לתרץ דעל כל ישראל א"י לאסור אם לא מדין יד דקונם. ודלזה כ' הטור דוקא משום שהזכיר יי"נ מותר. שאם לא כן הי' אסור בתורת יד (ומה דסיים הש"ך בלשון "הי' אסור לדידי'" היינו מצד זה הלשון א"נ דכוונתו "לדידי'" היינו לדעת הרא"ש) ועפ"ז י"ל דגם הרלב"ח שפוסק דכשאמר הרי את אסורה עלי כאימא הוי נדר. היינו משום דכשאוסר על נפשו לבד הוי מצד עיקר הנדר משא"כ כשכולל האיסור על אחרים דע"כ הוי מדין יד וכשסיים במה שאינו דבר הנדור לא הוי כלום
ולכאורה כמו דכשמסיים ואומר בפיו תכ"ד כנבלה לא אמרי' שכוונתו רק להתפיס בדבר האסור ותלינן שכיון לאיסור גמור רק שהוסיף לומר כנבלה לפי שטעה וחשב שיש בזה תוקף ואלומי מלתא. ה"ה די"ל שכיוונו לחתום על כל הנכתב לאיסור גמור, ודמ"ש כנבלה אינו לחזור ממה שכתוב מתחילה רק שטעו לחשוב שיש בזה אלומי מלתא. אך ז"א כיון דסברת הרלב"ח היינו כמ"ש במח"א שם דאנן סהדי דכוונתו הי' לנדור נדר גמור ואילו הי' יודע דהאומר כאמי הוי מתפיס בדבר האסור ואינו נדר לא הי' מסיק דבריו לומר כאמי וכיון שכן פלגי' דיבורי' יע"ש. וזה שייך דוקא היכא שהתעורר לנדור מרצונו ולא במי שחתם על כתב איסור ע"פ בקשת ורצון אחרים דאדרבה ניחא לי' טפי שלא יהא בזה ענין נדר ואיסור ופרשי אינשי אפי' משבועת אמת ואין הכרח לומר שכיון לאיסור גמור
ובגוף ענין חתימה על כתב איסור ע' בקצה"ח ס"ס ר"ז. ומ"ש הח"ס יו"ד ת' רכ"ז להוכיח מדמהני חתימת הבעל על הגט מה"ת וממ"ש הב"ש ר"ס קל"ו, לענ"ד שאני גט דא"צ הגדה בפה בעת נתינה אלא שיתן לשם גירושין וכשצוה לכתוב ולחתום לשם גירושין או כתב בעצמו מוכח שנותן לשם גירושין, וע' ב"ב ד' קע"ב ממך מההוא גברא כו', ובנה"מ סמ"ט סק"ח, משא"כ הכא דבעי הגדה בפה, גם אי כתיבה כדבור י"ל דדוקא כשכותב בעצמו גוף הענין, ובלא"ה מ"ש הח"ס מהרשב"א פ"ק דמגלה. יע"ש ברשב"א שלא כ' שהי' יכול לגרש בחת"י אלא בכת"י (וע' תו' גיטין ד' ד"ה דקיי"ל דל"מ הודאה לפי שמחייב לאחרים. והתם כבר תיאסר לכהן מצד ביאת אחשורש, וגם בלא"ה לא תינשא לאחר מהני היראה להשתמש בשרביטו של אחשורש) ואף אילו הי' מהני חתימתו הוי זה רק במקום ע"ח ולא כמו שמגיד בפיו ענין הגט וע' שבועות ד' ל"ב דפריך שביעה כו' טובא הוי ואס"ד דמהני חת"י. הא משכחת שחתמו בב"א על השבועה זה בצד זה. ועכ"פ משכחת שחתמו תכ"ד. אך מזה יש לדחות ע"ד מ"ש התוס' שם דלעולם משכחת שיהא תכ"ד. ומצד שבנ"ד יש להכשיר השו"ב מצד הטעם הקדום אין צורך להאריך ומי שהשלום שלו ישפות שלום וברכה לכל ישראל הנלע"ד כתבתי יום ג' י"ט אלול תרס"ד אליהו קלאצקין החפ"ק מאריאמפאל.