אור ברסלב
גשמי ברכה שיר השירים פרק א › פסוק ה

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

שיר השירים פרק א · פסוק ה

פסוק ג

שחרחרת בתורת כהנים פ' תזריע כתוב בלשון זו:

אדמדם - אדום שבאדומים, ירקרק ירוק שבירוקים, שחרחרת - שחור שבשחורים, ע"כ. ומכאן מתבאר שאמנם כן הוא הפירוש (ע' בסמוך), שהרי היא ראתה להפליג השחרות, ובטאה שחרחרת.

והראב"ע בפסוק הנ"ל כתב בזה"ל:

ירקרק מורה לחסרון, וכן שחרחרת, (כלומר, שהירקון והשחרות קלושים) ויש אומרים היפוך הדבר (שמורה על יתרון הירקון והשחרות), עכ"ל. והנה ה"יש אומרים" הוא, כמבואר, ספר תורת כהנים (ספרא. והנה לא די שלא הסמיך הבאור העקרי עפ"י התו"כ (שהוא גם האמת לאמתו, כמש"כ למעלה בסמיכות על פסוק זה), אך עוד את ההיפך מדעה זו, שאינה נובעת מיסוד ספרותנו העתיקה, קבע כעקרית ויסודית לראשונה, וזו שבתו"כ כתב בשם "יש אומרים", כמו טפל ואגב. וכמה גדול הצער. וכבר כתבנו במקום אחר, כי דרוש להתאזר בגבורת הרוח לסבול חופש מערכי לשונו בכמה מקומות בדבריו, וזה אחד מהם. ח)

גדיותיך. באגדה דמס' כתובות, ס"ז א', אמר ר' אלעזר ב"ר צדוק, אראה בנחמה, אם לא ראיתי (בעת החורבן בירושלם) את בתו של נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים (להשקיט הרעבון), וקראתי עליה המקרא הזה, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך, אל תקרא גדיותיך אלא גויותיך, ע"כ, כלומר, ופרנס את גופך, כי הפעל ברעה יונח על פרנסת הגוף, וכמו וירעו הרועים אותם (יחזקאל, ל"ד), כמרעיתם וישבעו (הושע, י"ג).

אך לא נתבאר איך דריש גדיותיך כמו גויותיך, וי"ל עפ"י סדר א"ב בסדר אטב"ח גז דו וכו''', ובסדר זה יתחלף הד' בוא"ו, מפני קרבתם זה לזה. והובא סדר א"ב זה בתלמוד מס' סוכה דף מ"ט ב', וברש"י ליחזקאל (כ"א כ').

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה